עורך דין חדלות פירעון בתל אביב – המדריך המקיף להתמודדות עם קשיים פיננסיים
מהי חדלות פירעון ומדוע נדרש ייצוג משפטי מקצועי?
חדלות פירעון היא מצב כלכלי בו אדם או חברה אינם מסוגלים לשלם את חובותיהם בהגיע מועד הפירעון. בישראל, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף בספטמבר 2019, מסדיר את הטיפול במצבים אלה ומספק מסגרת חוקית להליכי פשיטת רגל, הסדרי חוב, הקפאת הליכים ופירוק חברות. בעיר תל אביב, כמרכז העסקי והכלכלי של ישראל, פועלים עורך דין חדלות פירעון בתל אביב רבים המתמחים בתחום חדלות הפירעון, ומעניקים שירותים מקצועיים לחייבים, נושים וחברות הנמצאים במצוקה פיננסית.
חשיבות הייעוץ המשפטי בהליכי חדלות פירעון
הליכי חדלות פירעון הם מורכבים ומחייבים הבנה מעמיקה של החוק והפסיקה בתחום. עורך דין חדלות פירעון בתל אביב מספק ייעוץ וליווי מקצועי לאורך כל שלבי ההליך, החל משלב בחינת האפשרויות העומדות בפני הלקוח, דרך הכנת הבקשות והתצהירים הנדרשים, ייצוג בפני בית המשפט והממונה על הליכי חדלות פירעון, וכלה בסיוע ביישום ההחלטות והצווים שניתנו.
מתי כדאי לפנות לעורך דין חדלות פירעון?
ישנם מספר מצבים בהם פנייה לעורך דין חדלות פירעון בתל אביב היא קריטית:
- כאשר אתם מתמודדים עם חובות כבדים שאינכם מסוגלים לשלם
- כאשר הליכי גבייה והוצאה לפועל מתנהלים נגדכם
- כאשר הנכם שוקלים הליך פשיטת רגל או הסדר חוב
- כאשר אתם נושים ומבקשים לגבות חוב מחייב שנמצא בהליכי חדלות פירעון
- כאשר חברה שבבעלותכם נמצאת בקשיים כלכליים ואתם שוקלים הקפאת הליכים, הסדר נושים או פירוק
- כאשר אתם דירקטורים בחברה הנמצאת בקשיים וחוששים מחשיפה אישית
פנייה מוקדמת לעורך דין מקצועי יכולה להוביל לתוצאות טובות יותר ולמנוע החמרה של המצב הכלכלי.
השירותים המרכזיים של עורך דין פירעון בתל אביב
הליכי פשיטת רגל ושיקום כלכלי ליחידים
אחד התחומים המרכזיים בהם עוסק עורך דין חדלות פירעון בתל אביב הוא ליווי יחידים בהליכי פשיטת רגל ושיקום כלכלי. תחת החוק החדש, הליך זה נקרא "הליך חדלות פירעון", והוא מאפשר ליחידים המתמודדים עם חובות כבדים לקבל "הפטר" (מחיקת חובות) ולפתוח דף חדש בחייהם הכלכליים.
השלבים בהליך חדלות פירעון ליחידים
עורך דין חדלות פירעון בתל אביב ילווה את הלקוח בכל השלבים הבאים:
- בחינת התאמת הלקוח להליך חדלות פירעון
- הכנת הבקשה לצו לפתיחת הליכים והתצהירים הנלווים
- הגשת הבקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון
- ייצוג בפגישות עם הממונה והנאמן שמונה לתיק
- הכנת תוכנית פירעון מותאמת ליכולת הכלכלית של החייב
- ייצוג בדיונים בבית המשפט
- ליווי לאורך תקופת התשלומים (בדרך כלל 3-4 שנים)
- סיוע בקבלת צו הפטר בסיום ההליך
הסדרי חוב ומו"מ עם נושים
עורך דין חדלות פירעון בתל אביב יכול לסייע גם בהשגת הסדרי חוב ובניהול משא ומתן עם נושים מחוץ למסגרת ההליך הפורמלי של חדלות פירעון. הסדרי חוב אלה יכולים לכלול פריסת תשלומים, הפחתת ריביות והצמדות, מחיקת חלק מהחוב, ואף ויתור על בטחונות.
יתרונות הסדר חוב מול הליך חדלות פירעון מלא
הסדר חוב מציע מספר יתרונות משמעותיים:
- הימנעות מהסטיגמה הכרוכה בהליך פשיטת רגל
- שמירה על נכסים מסוימים שעלולים להימכר בהליך פורמלי
- תקופת הגבלות קצרה יותר
- גמישות רבה יותר בתנאי ההסדר
- אפשרות להמשיך בניהול עסקים ובפעילות כלכלית
ייצוג חברות בהליכי חדלות פירעון
עורך דין חדלות פירעון בתל אביב מספק ייעוץ וייצוג גם לחברות הנמצאות בקשיים פיננסיים. השירותים בתחום זה כוללים:
- הקפאת הליכים והגנה מפני נושים בתקופת ביניים
- הסדרי נושים לחברות
- הליכי שיקום כלכלי לחברות
- פירוק מרצון או פירוק בצו בית משפט
- ייצוג בעלי מניות ודירקטורים בהליכי חדלות פירעון
- הגנה מפני תביעות אישיות כנגד נושאי משרה
אסטרטגיות לשיקום חברות במשבר
עורך דין חדלות פירעון מנוסה בתל אביב יכול לסייע בפיתוח ויישום אסטרטגיות לשיקום חברות במשבר, כגון:
- מכירת נכסים לא חיוניים לצורך הזרמת מזומנים
- משא ומתן עם ספקים ונושים להארכת תנאי אשראי
- הסדרי חוב עם בנקים ומוסדות פיננסיים
- מיזוג או מכירה של החברה כעסק חי
- ארגון מחדש של המבנה התאגידי
- גיוס משקיעים חדשים
ייצוג נושים בהליכי חדלות פירעון
לצד ייצוג חייבים, עורך דין חדלות פירעון בתל אביב מעניק שירותים גם לנושים המבקשים להגן על זכויותיהם ולהבטיח את גביית החוב בהליכי חדלות פירעון של חייבים. שירותים אלה כוללים:
- הגשת תביעות חוב בהליכי חדלות פירעון
- ייצוג בוועדות נושים
- התנגדות להסדרי חוב שאינם מיטיבים עם הנושים
- בקשות לביטול העברות נכסים או עסקאות שנעשו להברחת נכסים
- ייצוג נושים מובטחים במימוש בטחונות
- הגשת בקשות לפירוק חברות או לפתיחת הליכי חדלות פירעון כנגד חייבים
היתרונות בשכירת שירותיו של עורך דין חדלות פירעון בתל אביב
מומחיות וניסיון בתחום ייחודי ומורכב
תחום חדלות הפירעון הוא תחום מורכב הדורש מומחיות וניסיון ספציפיים. עורך דין חדלות פירעון בתל אביב מביא עמו ידע מעמיק בחוקים, בתקנות ובפסיקה הרלוונטיים, וכן ניסיון מעשי בייצוג לקוחות בהליכים דומים. מומחיות זו מאפשרת לו לזהות פתרונות יצירתיים ולהשיג תוצאות מיטביות עבור לקוחותיו.
הכרת המערכת המשפטית והשחקנים המרכזיים
עורך דין חדלות פירעון מנוסה בתל אביב מכיר היטב את המערכת המשפטית העוסקת בתחום, לרבות:
- שופטי חדלות פירעון ורשמי הוצאה לפועל
- הממונה על הליכי חדלות פירעון וצוותו
- נאמנים הפועלים בתחום
- מנהלים מיוחדים ומפרקים
- גורמים בבנקים ובמוסדות פיננסיים העוסקים בחובות בעייתיים
הכרות זו מסייעת בניהול ההליך באופן יעיל ואפקטיבי.
הפחתת מתח וחרדה באמצעות ליווי מקצועי
התמודדות עם קשיים פיננסיים וחובות מלווה לרוב במתח וחרדה רבים. עורך דין חדלות פירעון בתל אביב מספק לא רק ייעוץ משפטי, אלא גם תמיכה ורגיעה בתקופה קשה זו. הוא מסביר את ההליכים באופן ברור, מכין את הלקוח לקראת השלבים השונים, ומספק מענה לשאלות ודאגות העולות לאורך הדרך.
יצירת אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית
כל מקרה של חדלות פירעון הוא ייחודי ומושפע מנסיבות אישיות, משפחתיות ועסקיות. עורך דין חדלות פירעון בתל אביב יוצר אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית לכל לקוח, תוך התחשבות במכלול הנסיבות והצרכים. אסטרטגיה זו מביאה בחשבון שיקולים כגון:
- מצב משפחתי ומספר התלויים בחייב
- מקורות הכנסה ויכולת השתכרות
- נכסים קיימים והתחייבויות
- סוג החובות ומאפייני הנושים
- מטרות ארוכות טווח של הלקוח
כיצד לבחור עורך דין חדלות פירעון מתאים בתל אביב?
ניסיון וידע מקצועי בתחום
בבחירת עורך דין חדלות פירעון בתל אביב, יש לבחון את הניסיון והידע המקצועי שלו בתחום. ניתן לשאול שאלות כגון:
- כמה שנות ניסיון יש לעורך הדין בתחום חדלות הפירעון?
- כמה תיקי חדלות פירעון טיפל בהצלחה?
- האם הוא מתמחה בייצוג חייבים, נושים או שניהם?
- האם יש לו ניסיון בטיפול במקרים דומים למקרה שלכם?
- מהי השכלתו המקצועית והאם השתתף בהשתלמויות עדכניות בתחום?
הבנת החוק החדש ויישומו
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי משנת 2018 הביא עמו שינויים משמעותיים בתחום. חשוב לוודא שעורך הדין שאתם בוחרים בקיא בחוק החדש וביישומו, ומעודכן בפסיקה העדכנית בתחום.
יחס אישי וזמינות
בתקופה רגישה של התמודדות עם קשיים פיננסיים, יחס אישי וזמינות של עורך הדין הם קריטיים. בחנו האם עורך הדין:
- מקשיב לצרכים ולדאגות שלכם
- מסביר את ההליכים באופן ברור ומובן
- זמין למענה על שאלות גם לאחר הפגישה הראשונית
- נותן לכם תחושה שהוא אכפתי ומחויב לתיק שלכם
- משתף אתכם באפשרויות העומדות בפניכם ובשיקולים השונים
שקיפות בנוגע לשכר טרחה והוצאות
שקיפות בנוגע לשכר טרחה והוצאות נלוות היא שיקול חשוב בבחירת עורך דין חדלות פירעון בתל אביב. וודאו כי עורך הדין מספק לכם:
- הסבר ברור על אופן חישוב שכר הטרחה (קבוע, אחוזים או שילוב)
- פירוט של ההוצאות הנלוות הצפויות (אגרות, תשלום לנאמן וכו')
- הסכם שכר טרחה כתוב המפרט את כל התנאים
- אפשרויות תשלום גמישות בהתחשב במצבכם הפיננסי
התהליך המשפטי של חדלות פירעון בישראל
השינויים בחוק חדלות פירעון החדש
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, הביא עמו שינויים משמעותיים בהליכי חדלות פירעון בישראל. עורך דין חדלות פירעון בתל אביב מכיר היטב שינויים אלה, ויכול להסביר כיצד הם משפיעים על המקרה הספציפי שלכם. בין השינויים המרכזיים:
- העברת הטיפול בתיקי חדלות פירעון של יחידים מההוצאה לפועל לממונה על הליכי חדלות פירעון
- קיצור משך ההליך והגדרת תקופת תשלומים של 3 שנים בממוצע
- הפחתת הסטיגמה על ידי שינוי השם מ"פשיטת רגל" ל"חדלות פירעון"
- דגש על שיקום כלכלי של החייב לצד הגנה על זכויות הנושים
- הגדרת "חייב משתף פעולה" והטבות לחייבים העומדים בקריטריון זה
הליך חדלות פירעון ליחידים – שלב אחר שלב
עורך דין חדלות פירעון בתל אביב ילווה את הלקוח לאורך כל שלבי ההליך:
- פגישת ייעוץ ראשונית – בחינת המצב הכלכלי והחלופות העומדות בפני הלקוח
- הכנת הבקשה – איסוף מסמכים, הכנת תצהירים ודוחות כלכליים
- הגשת הבקשה לממונה – הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים
- צו לפתיחת הליכים – קבלת צו הפותח את ההליך ומעניק הגנה מפני נושים
- מינוי נאמן – מינוי נאמן שיבחן את הנכסים וההתחייבויות
- חקירת יכולת – בירור מעמיק של מצבו הכלכלי של החייב
- הכנת תוכנית פירעון – קביעת סכום חודשי שהחייב ישלם לקופת הנשייה
- אישור תוכנית הפירעון – אישור התוכנית על ידי בית המשפט
- תקופת התשלומים – תשלום לפי התוכנית (בדרך כלל 3-4 שנים)
- הפטר – קבלת צו הפטר המוחק את יתרת החובות
הליכי חדלות פירעון לחברות
הליכי חדלות פירעון לחברות מורכבים יותר ויכולים לכלול:
- הקפאת הליכים – הגנה זמנית מפני נושים לצורך גיבוש הסדר
- מינוי מנהל מיוחד – גורם חיצוני שמנהל את החברה בתקופת ההליכים
- הסדר נושים – הסכם בין החברה לנושיה המאפשר המשך פעילות
- פירוק – הליך סיום פעילות החברה וחלוקת נכסיה בין הנושים
סוגיות מיוחדות בהליכי חדלות פירעון
התמודדות עם נושים מובטחים ושעבודים
אחד האתגרים בהליכי חדלות פירעון הוא ההתמודדות עם נושים מובטחים ושעבודים. עורך דין חדלות פירעון מנוסה בתל אביב יודע כיצד להתמודד עם סוגיות אלה, לרבות:
- אפשרויות להשארת נכס משועבד בידי החייב תוך המשך תשלום החוב
- הערכת שווי הבטוחה והשפעתה על יתרת החוב הלא מובטח
- אפשרות לפדיון הנכס המשועבד
- זכויות נושים מובטחים בהליכי חדלות פירעון
- תחרות בין שעבודים שונים על אותו נכס
התמודדות עם חובות מיוחדים
ישנם סוגי חובות הזוכים ליחס מיוחד בהליכי חדלות פירעון, כגון:
- חובות מזונות – שאינם נמחקים בהליך חדלות פירעון
- חובות מס – הזוכים לעדיפות מסוימת בסדר הנשייה
- קנסות פליליים – שאינם נמחקים באופן אוטומטי
- חובות שנוצרו במרמה – שעלולים שלא להימחק
עורך דין חדלות פירעון בתל אביב יודע כיצד להתמודד עם סוגי החובות השונים ומכיר את הדינים המיוחדים החלים עליהם.
השלכות חדלות פירעון על בעלי עסקים ודירקטורים
להליכי חדלות פירעון ישנן השלכות מיוחדות על בעלי עסקים ודירקטורים, לרבות:
- אחריות אישית של דירקטורים במקרים של הרמת מסך או חלוקה אסורה
- הגבלות על ניהול חברות בעתיד
- אופן הטיפול בערבויות אישיות שניתנו לחובות החברה
- השלכות מיסוי על מחילת חובות
עורך דין חדלות פירעון בתל אביב יכול לסייע בהתמודדות עם השלכות אלה ובמזעור הנזק האישי לבעלי העסקים והדירקטורים.
סיכום: עורך דין חדלות פירעון בתל אביב – שותף קריטי למוצא מהמשבר הפיננסי
עורך דין חדלות פירעון בתל אביב הוא שותף קריטי למציאת מוצא ממשבר פיננסי ולפתיחת דף חדש בחיים הכלכליים. הידע המקצועי, הניסיון המעשי והיכולת לנווט במערכת המשפטית המורכבת הופכים אותו לנכס יקר ערך עבור כל מי שמתמודד עם קשיים כלכליים.
בתל אביב, כמרכז העסקי והכלכלי של ישראל, ניתן למצוא עורכי דין מנוסים המתמחים בתחום חדלות הפירעון ומעניקים שירות מקצועי ואיכותי. יסייע לכם להבין את האפשרויות העומדות בפניכם, יבנה עבורכם אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית, וילווה אתכם לאורך כל ההליך המשפטי.
בין אם אתם יחידים המתמודדים עם חובות כבדים, בעלי עסקים הנאבקים על הישרדות החברה שלהם, או נושים המבקשים להגן על זכויותיהם הכלכליות, עורך דין חדלות פירעון בתל אביב הוא הכתובת המקצועית לקבלת הסיוע הדרוש. השקעה בשכירת שירותיו של עורך דין מנוסה היא צעד ראשון וחיוני בדרך ליציאה מהמשבר הכלכלי ולבניית עתיד פיננסי יציב יותר.
הבחירה בעורך דין חדלות פירעון מתאים בתל אביב היא החלטה משמעותית שתשפיע על עתידכם הכלכלי. השקיעו זמן בבחירת עורך הדין המתאים ביותר עבורכם, ותוכלו להיות בטוחים שענייניכם נמצאים בידיים מקצועיות ומסורות.
סימוכין:
חוק חדלות פירעון (תל אביב) 41660-01-22- יצחק ביסון, נגד ממונה על חדלות פירעון- מחוז ת"ל אביב
שמות השופטים: רון גולדשטיין
ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ע"י ב"כ עוה"ד 2. אסנת עמיאל (נאמן) ע"י ב"כ עוה"ד 3. אורי גרוס בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד 4. עיריית תל-אביב-יפו ע"י ב"כ עוה"ד פסק דין בתיק זה מתנהלים הליכי חדלות פירעון למבקש. הבקשה הוגשה ביום 18.1.2022 וצו פתיחת הליכים ניתן ביום 3.3.2022 . בדו"ח שהוגש מטעמם של הנאמנת והממונה, עלה כי מצבו הרפואי של המבקש מורכב, כי גילו מתקדם וכי לא אותרו כל נכסים בני מימוש. עוד עלה מעיון בהצעת הממונה, כי אין כל חשש לחוסר תום לב בהתנהלות המבקש. לא באופן בו נוצרו החובות בגינן נקלע המבקש למצב של חדלות פירעון, אף לא בהתנהלותו מאז מתן צו פתיחת ההליכים. בנסיבות אלו, ונוכח הודעת הנאמנת, ומשלא הוגשה הודעה בהתאם להחלטה מיום 29.11.2022 , אני נעתר לבקשה. ניתן בזאת למבקש צו שיקום, ובהתאם לסעיף 167(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, ניתן בזאת למבקש הפטר לאלתר.
פסק דין |
14/12/2022 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 1
חוק חדלות פירעון (טבריה) 56930-02-23- מחמוד עטיה נגד ' ממונה על חדלות פירעון- מחוז חיפה והצפון
שמות השופטים: עופר חיים שורק
ע"א 3631/21 בן אהרון נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב (פורסם בנבו, 7.12.2021 ). מקום בו מדובר בהליך חדלות פירעון שנפתח בבקשת יחיד, הפרת חובת תום הלב על ידו יכולה לגרור מספר תוצאות, לרבות אפשרות ביטול הצו לפתיחת הליכים. 12. בהליך חדלות הפרעון "ניתן עוגן ממשי לעיקרון כי על החייב לנהוג בתום לב ולא לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון על מנת להנות מחסדיהם". ע"א 7375/18 גל נ' בן ארצי (פורסם בנבו, 2.10.2019 ). 13. בית המשפט העליון בע"א 3631/21 מיכאל מייק בן אהרון שר נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב (7/12/21), קבע : ". . . הגם שבמסגרת החוק ניתן משקל משמעותי לשיקומו הכלכלי של היחיד (וראו: סעיף 1(1) לחוק; דברי ההסבר, עמ' 594; עניין אור סיטי, פסקה 47), אין משמעות הדבר כי נפרצו שערי הליכי חדלות פירעון, וכל הרוצה ליטול בהם חלק ייטול ללא התחשבות בהתנהלותו עובר לפתיחת ההליכים. גם לאחר כניסת החוק לתוקף, ניצול הליך חדלות הפירעון לרעה שלא בתום לב שומט את הקרקע תחת ההצדקה לסייע למי שמבקש ליהנות מחסדי המחוקק ומהוגנות ההליך. בדומה, כניסה להליך חדלות פירעון תוך יצירת חובות שלא בתום לב, בנסיבות של זלזול בנושים או בהפרת ההגינות כלפיהם, תצדיק את דחיית בקשת היחיד להיכנס להליך. התנהגות זו אף תצדיק את ביטול ההליך, אם בדיעבד התברר שכך נהג. ". 14. ברחד"פ (ב"ש) 27668-11-22 מנשה רסולי נ' הממונה על חדלות פירעון (פורסם בנבו, 22.2.2023 ) קבע בית המשפט המחוזי בב"ש שחובת תום הלב משתרעת גם על תקופת יצירת החובות: ".
פסק דין |
05/06/2024 |
שלום – טבריה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 8
חוק חדלות פירעון (תל אביב) 10461-05-23- שראל רם סימון, נגד ' ממונה על חדלות פירעון- מחוז ת"ל אביב
שמות השופטים: אבי שליו
1. ממונה על חדלות פירעון-מחוז תל אביב ע"י ב"כ עוה"ד עידן פרידון 2 עו"ד שלמה הנדל (נאמן) פסק דין ההליכים והעובדות הרלוונטיות 1. ביום 9.7.23 ניתן למבקש (להלן: "היחיד") צו לפתיחת הליכים לפי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק"), במסגרתו נקבע לו תשלום עתי על סך של 2,750 ₪ מיום מתן הצו, והמשיב 2 מונה כנאמן. 2. היחיד בן 45, נשוי ואב לשני ילדים קטינים בגילאי 9 ו-11. 3. בדוח ממצאי הבדיקה מיום 10.7.24 , ציין הנאמן כי היחיד לא השלים את כל המסמכים שנדרשו ממנו, לרבות דוחות רווח והפסד, אישורי מסירה, תדפיס יתרת הלוואה על רכב ועוד, לא עמד במסגרת הוצאות סבירה וצבר פיגור אחד בתשלום העתי. בנסיבות אלו, הנאמן הציע כי ההליך יבוטל. 4. משכך, במסגרת הצעת הממונה דאז, המליץ לדחות את הדיון בכדי לאפשר ליחיד להסיר את מחדליו. היחיד עתר לדחיית הדיון לשם הסדרת מחדליו, והדיון נדחה ליום 8.4.25 . 5. לקראת הדיון, הוגש דוח מעודכן מטעם הנאמן במסגרתו אישר כי הומצאו לו מסמכים מהם עלה כי היחיד המשיך לנהל עסק אף שלא ניתן לו היתר לעשות כן, ואולם החל מחודש ינואר 25 החל לעבוד כשכיר. דווח כי הוגשו 7 תביעות חוב בסך כולל של 727,451 ₪ אשר נבדקו ע"י הנאמן ואושרו בסך של 559,007 ₪. נוכח האמור, הנאמן חזר בו מהמלצתו המקורית והציע תכנית שיקום מדורגת, המתחשבת בהוצאות היחיד בגין הלוואה שנטל בקשר לרכב וכדלקמן: סך של 3,500 ₪ ב-23 תשלומים, ולאחר מכן סך של 5,300 ₪ ב-37 תשלומים. 6. היחיד הגיש תשובה להצעת הממונה וטען כי נוכח מלחמת "חרבות ברזל" עבודתו נפגעה באופן משמעותי והוא נאלץ לסגור את העסק ולעבוד כשכיר תמורת שכר של 9,300 ₪ לחודש.
פסק דין |
14/04/2025 |
בית המשפט השלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
פסיקה רלוונטית:
ע"א 3409/22- שהירה קאסם נגד כונס הנכסים הרשמי
שמות השופטים: ד מינץ,ע גרוסקופף,ר רונן
בדברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון הוסבר בהקשר זה כי "דירוגן הגבוה של הוצאות אלה בסדר הפירעון נועד להבטיח לנאמן וכן למי שמתקשר עם החייב לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים כי חובות החייב כלפיהם ישולמו במועדם. טעם נוסף לכך הוא שהוצאות אלה נדרשות לכלל הנושים כדי להשיא את ערך קופת הנשייה ולחלקה ביניהם" (הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח הממשלה 1027, 718). 16. כפי שצוין בעניין עוידה, נקודת המוצא היא כי הלכה שיפוטית חלה באופן רטרוספקטיבי (רע"א 8925/04 סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ נ' עזבון המנוח אחמד עבד אלחמידז"ל, פ"ד סא(1) 126, 149 (2006)). עם זאת, בנסיבות חריגות ניתן לסטות מכלל זה, ובעיקר נוכח אינטרס ההסתמכות של מי שניהל את עניינו על בסיס מצב הדברים שקדם להלכה החדשה (שם, עמ' 150). באשר לענייננו, לדעתי יש לקבוע, בדומה לקביעה בקשר לנושים שחולקו להם סכומי כסף מקופת הכינוס, כי גם על הוצאות ההליך אין מקום להחיל את הלכת לשצ'נקו באופן רטרואקטיבי, בשל אינטרס ההסתמכות. בדרך זו גם פסעו בתי המשפט המחוזיים כאשר נדרשו לסוגיה (ראו: עניין דאוד; פש"ר (מחוזי ת"א) 76567-01-19 אהרן נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ( 28.6.2021 ); פש"ר (מחוזי מר') 13043-08-17 שמש נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ( 28.10.2022 ); בחלקם נערכה הבחנה בין אגרת השגחה לבין יתר הוצאות ההליך: פש"ר (מחוזי חי') 68964-05-18 ביצ'יצ'י נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה ( 27.7.2021 ); פש"ר (מחוזי ב"ש) 65257-02-19 כהן נ' הכונס הרשמי ( 27.4.2021 )). שעה שהצטברו כספים בקופה – ובהינתן הציפייה הנשענת על הוראות הדין, כי הוצאות ההליך, ובכלל זה שכר הטרחה, זוכים לעדיפות נשייתית – הרי שמדובר בציפייה הראויה להגנה.
פסק דין |
31/07/2023 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 27
חוק חדלות פירעון (תל אביב) 30980-04-20- דורון טהור, נגד נדב שפירא
שמות השופטים: רונן אילן
תל אביב החלטה לפני בקשה לתיקון צו השיקום שניתן ליחיד לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 ("חוק חדל"פ"), על דרך של הקטנת תקופת השיקום ומתן האפשרות ליחיד לשלם בתשלום יחיד את יתרת התשלומים שנקבעו לו בתקופת השיקום. בקשה זו מעוררת את השאלה באילו נסיבות תינתן ליחיד האפשרות לקצר את תקופת השיקום שנקבעה בתכנית השיקום, כך שלמעשה ייצא עם הפטר מחובותיו בתוך חדשים ספורים מעת שניתן צו השיקום. בבירור שאלה זו מודגש כי לצד רצון המבקש (היחיד) לשים מאחוריו את הליכי חדלות הפירעון ולצאת לדרך חדשה, עומדת גם השאיפה לבחינת התנהלותו הכלכלית של המבקש בפרק זמן ארוך כדי לוודא את הגדלת הסיכוי לשיקום, ועומד גם האינטרס הציבורי לתוצאה צודקת ומוסרית. תוצאה אשר לא בהכרח מתיישבת עם קיצור משמעותי של תקופת השיקום ומתן הפטר למבקש. הרקע לבקשה 1. בתיק זה התנהלו הליכי חדלות פירעון למבקש (היחיד) לפי חוק חדל"פ. היחיד הינו יליד 1969, גרוש, ועובד כעצמאי בתחום מתן שירות לתעשייה בתחומים של שמן וגריז. בקשת היחיד לצו פתיחת הליכים הוגשה ביום 22.1.20 , צו פתיחת הליכים ("הצו")ניתן ביום 17.5.20 , והמשיב 1 מונה כנאמן. 2. במסגרת הליכי חדלות הפירעון התברר כי המבקש נקלע לקשיים עקב כישלון עסקי, וכי הוגשו לנאמן תביעות חוב בהיקף מצטבר מאושר של כ- 733,000 . 3. התנהלות המבקש בתקופת הביניים שמאז מתן הצו לא הייתה מיטבית, בעיקר נוכח אי עמידתו בתשלום החדשי שנקבע בצו לקופת הנשייה. לכך גם התווספה הימנעות היחיד מדיווח על תביעת פיצויים שהגיש בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב.
החלטה |
06/11/2022 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 10 |
עמודים – 9
חוק חדלות פירעון (תל אביב) 3015-08-24- בנק מזרחי טפחות בע"מ נגד ' ממונה על חדלות פירעון- מחוז ת"ל אביב
שמות השופטים: מיטל צפרוני
על חדלות פירעון-מחוז תל אביב, משרדי ממשלה 2. סמי חליו, החלטה זוהי בקשה למתן צו לפתיחת הליכים למשיב, סמי חליו, ת"ז 012822094 (להלן: היחיד), בהתאם להוראות סעיף 109 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: החוק). 1. הבקשה לצו פתיחת בהליכים א. מן הבקשה והאמור במועד הדיון עולה כי חובות היחיד למבקש, בגין חשבונו הפרטי וערבותו לחובות חברת אס. הייץ. אנד איי יהלומים בע"מ עומדים על סך של 21,203,135 ₪. ב. לזכות המבקש מספר שיעבודים, אולם לטענתו אין במימושם כדי לפרוע את מלוא החוב. ג. ביום 13.8.2024 ניתנה החלטה להעביר הבקשה לתגובת היחיד בתוך 30 יום וכן להמציא הבקשה לממונה. ד. ביום 13.10.2024 הוגשה התנגדות מטעם היחיד. במסגרת ההתנגדות טען היחיד, בין השאר, כי טרם מוצו הליכי הליכי הגבייה מטעם המבקש וכי הבקשה מקדימה את זמנה. כמו כן טען היחיד כי מתן הצו יפגע באפשרות שיקומו של היחיד. ה. המבקש הגיש את תשובתו לתגובת היחיד, במסגרתה נטען, בין השאר, כי אין מחלוקת כי היחיד מצוי בחדלות פירעון, וכי טענותיו בדבר סיכויי השיקום נטענו כסיסמאות וללא כל תמיכה. ו. דיון בתיק נקבע ליום 01.1.2025 . ז. במסגרת הדיון ולאחר שמיעת הצדדים, ניתנה ליחיד שהות של 30 יום להציע הצעת הסדר. בנוסף היחיד נדרש להמציא בתוך 14 ימים את תעודת הפטירה והצוואה של אחיו. ח. ביום 21.1.2025 הוגשה הודעת עדכון מטעם המבקש, במסגרתה נטען כי היחיד לא המציא את המסמכים בהתאם להחלטה מיום 1.1.2025 , וכי הצדדים לא הגיעו להסכמות. ט. באותו היום התבקשה תגובת היחיד בתוך 7 ימים. מעיון בתיק עולה כי ב"כ היחיד צפה בהחלטה ביום בו ניתנה.
החלטה |
27/02/2025 |
בית המשפט השלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
רערצ (עכו) 4920-04-23- ניקולאי טומיניאן נגד וואסים אבו שקארה
שמות השופטים: ראמי נ נאסר
59. בהתאם להוראות סעיף 121 בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, עם מתן צו לפתיחת הליכים, בין היתר, "יוקפאו ההליכים נגד היחיד". חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אינו מקנה סמכות להשהיית הליכים קודם למתן צו לפתיחת הליכים בבקשות יחיד. החוק מקנה לבית המשפט סמכות למתן סעדים זמניים, כאשר הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים הוגשה על ידי נושה (סעיף 119 לחוק). 60. בנסיבות אלו הסמכות מוסדרת בסעיף 77א. לחוק ההוצאה לפועל והיא נתונה בידי רשם ההוצאה לפועל. יחד עם זאת קיימת פסיקה ולפיה, נוכח השאיפה לרכז בהליכי חדלות הפירעון את כל בירור חובות היחיד, נראה שאין מדובר בהסדר שלילי וכי הסמכות להורות על עיכוב הליכי הגבייה גם בתקופת ביניים זו נתונה גם לבית משפט זה בו עשויים להתנהל הליכי חדלות הפירעון. אולם, כיוון שמדובר בסמכות חריגה הרי שגם השימוש בה מיועד למקרים חריגים (ראו והשוו: חדל"פ (תל אביב-יפו) 37245-10-21 אלפרד פרח נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז תל אביב (27/10/2021); חדל"פ (תל אביב-יפו) 8638-08-21 דלל נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז תל אביב (18/10/2021)). 61. המקרה שבפנינו שונה ממקרה רגיל. בענייננו, לא מדובר בהליך חדל"פ ראשון. אלא בהליך שני, נוכח ביטול ההליך הראשון בחודש דצמבר 2022, ואין נפקא מינה אם ההליך הראשון היה ביוזמת הזוכה וההליך השני הוא ביוזמת החייב. במקרה כזה, ובהתאם לפסיקתו של בית המשפט העליון בעניין אלקצאצי, קיימת "תקופת צינון" של שנה עד שנה וחצי ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי, הדרושה לצורך חידוש הליך החדל"פ.
פסק דין |
10/07/2023 |
שלום – עכו
מאזכרים – 0 |
עמודים – 14
חדלת (תל אביב) 8636-08-23- איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נגד הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי- מחוז
שמות השופטים: איריס לושי עבודי
ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח' חדל"ת 12582-08-23 איי. די. איי. חברה לביטוח בע"מ נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח' לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי מספר בקשה: 141 בעניין: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018 ובעניין: איי. די. איי חברה לביטוח בע"מ באמצעות באי-כוחה עוה"ד חגית בלייברג ופרופ' דוד האן הנושה המבקשת ובעניין: 1. מטודלה מערכות תיירותיות בע"מ 2. שיחור הוצאה לאור בע"מ החברות ובעניין: עו"ד חנית נוב – נאמנת זמנית לחברות בעצמה ובאמצעות באת-כוחה עוה"ד שני גרינברג הנאמנת הזמנית ובעניין: מיכאל שיחור מר שיחור ובעניין: אמסלם תיירות ונופש בע"מ באמצעות בא-כוחה עוה"ד תומר אברהמי אמסלם ובעניין: מאנקיטק בע"מ באמצעות בא-כוחה עוה"ד אברהם אבי אלבו מאנקיטק ובעניין: הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מחוז תל אביב באמצעות באת-כוחו עוה"ד נחמה אבן ספיר הממונה החלטה 1. בפניי שתי בקשות: האחת, לאישור הסכם הפעלה בעניינן של חברת מטודלה מערכת תיירותיות בע"מ (המשיבה בתיק חדל"פ 8636-08-23) ושיחור הוצאה לאור בע"מ (המשיבה בתיק חדל"פ 12582-08-23) (להלן וביחד: "החברות") (בקשה מס' 14); והשנייה, למתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד מר מיכאל שיחור (להלן: "היחיד" או "מר שיחור"), שהינו בעל שליטה בחברות (במסגרת תיק חדל"פ 12542-08-23), זאת בהתאם לסעיף 18 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק" או "חוק חדלות-פירעון"). רקע בקצרה 2. ביום 6.8.2023 הגישה הנושה, איי.
החלטה |
29/11/2023 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 12
חוק חדלות פירעון (ראשון לציון) 30063-09-21- ל' ג', נגד ' הממונה על חדלות פירעון- מחוז ת"ל אביב
שמות השופטים: דר להב
כידוע, הליך חדלות הפירעון כונה לא פעם "חסד המחוקק", אשר מחייב את היחיד בהתנהגות בתום לב, לצורך איזון מול הפגיעה בנושים, אשר לא ייפרעו את מלוא חובם (ר' פסק דיני בחדל"פ 72535-11-21 מטר נ' הממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ( 17.5.2024 ), והאסמכתאות שם). תום הלב הנדרש מתפרש הן על שלב יצירת החובות והן על הליך חדלות הפירעון עצמו (ע"א 3542/21 ברק נ' קורן ( 3.2.2022 )). 18. בכל הנוגע לאופן יצירת החובות, הרי ש"ניתן לתאר את החובות השונים בבסיס הליך חדלות הפירעון על פני קשת, שבקצה האחד שלה חובות שנוצרו בתום לב מוחלט (למשל: עקב קשיים כלכליים) ובקצה האחר חובות שנוצרו כתוצאה ממעשי מרמה מכוונים, שאינם זוכים להפטר. החובות המצויים 'בתווך' אינם מובילים בהכרח לביטול ההליך ואינם מוחרגים מההפטר" (עחדל"פ 45278-02-24 טבעון נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז תל אביב ( 21.4.2024 )). עוד נקבע באותו פסק דין, כי חובות הנמצאים על פני "קשת יצירת החובות", שאינם בקצה המרמה, מובילים לתוצאה של הארכת תקופת התשלומים, אך לא לביטול ההליך או להחרגה של החוב. "זאת משום שחוסר תום לב אינו שקול בהכרח למרמה, וכך גם יצירת חובות באדישות, בזלזול, או תוך נטילת סיכונים בלתי מחושבים – עדיין אינה שקולה למרמה" (שם). 19. בענייננו, קביעותיה של כב' השופטת קראי-גירון בפסק הדין מיום 1.7.2013 , נוגעות ליצירת חובות בחוסר תום לב. תוארה התנהגות עקבית, של יחיד אשר שב ופתח עסקים שונים, תוך שימוש באשראי ופיזור שיקים לצורך רכישת סחורה, תוך שידע כי אין ביכולתו לעמוד בהתחייבויותיו.
פסק דין |
02/06/2024 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 11
חוק חדלות פירעון (ראשון לציון) 64703-08-22- שמעון קאופמן נגד ממונה על חדלות פירעון- מחוז ת"ל אביב (הממונה משמש כנאמן בהליך זה)
שמות השופטים: גלעד לובינסקי זיו
ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב (הממונה משמש כנאמן בהליך זה) פסק דין 1. נוכח מצב החירום השורר במדינה והודעה מס' 7 של שר המשפטים בדבר החלת תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991, על בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל בכל הארץ – הדיון שהיה קבוע ליום 13.11.2023 בוטל. 2. בנסיבות אלה; ולאחר שעיינתי בהצעת הממונה (שבמקרה זה הינה זהה לדו"ח ממצאי הבדיקה, שכן הממונה משמש כנאמן בהליך); ובשים לב להודעה המשותפת אשר הוגשה ביום 19.11.2023 – ניתן בזאת צו שיקום כלכלי ביחס ליחיד אשר במסגרתו ניתן לו הפטר לאלתר. 3. צו השיקום הכלכלי שניתן לעיל כפוף למתן הזדמנות תגובה לנושים. לצורך כך, אני מורה כדלקמן: א. על היחיד/ה להמציא את ההודעה המשותפת מיום 19.11.2023 ואת פסק דין זה – לידי כל הנושים, עד ליום 10.12.2023 . לאחר מכן, על היחיד/ה להמציא את האסמכתאות בדבר המצאה כאמור לידי הנאמנ/ת, אשר מתבקש/ת לבדוק אותן ולוודא תקינותן.
פסק דין |
28/11/2023 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 2
חוק חדלות פירעון (ראשון לציון) 8389-06-23- רחל רביץ נגד ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי- מחוז ת"ל אביב והמרכז
שמות השופטים: עדי אברונין
(היחידה) ע"י עו"ד נטלי יהודאי ובעניין: הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי-מחוז תל אביב והמרכז ע"י ב"כ עו"ד אמילי מנסור פסק דין 1. עניינו של ההליך דנן ביחידה, ילידת 1955, אשר במסגרת צו פתיחת ההליכים בעניינה מיום 14/06/23 קבע הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: "הממונה") כי הוא ישמש כנאמן בתיק זה נוכח נתוני התיק. 2. ביום 21/08/24 הגיש הממונה דו"ח ממצאי בדיקה בהתאם לסעיף 153 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "דו"ח ממצאי בדיקה") הימנו עולה, כי נוכח גילה של היחידה, העובדה שלא אותרו נכסים בני מימוש ובכפוף להמצאת מסמכים שהיחידה נדרשה להמציא לממונה-סבור הממונה שיש ליתן ליחידה הפטר לאלתר בהתאם לסעיף 167 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"). 3. ביום 14/10/24 הוגשה עמדת הממונה לתיק לפיה, לאחר עיון במסמכים שהומצאו על-ידי היחידה לממונה וכאמור בממצאי הממונה והצעתו כמפורט בדו"ח ממצאי הבדיקה-יש מקום ליתן ליחידה צו שיקום כלכלי ובמסגרתו הפטר לאלתר בהתאם לסעיף 167 לחוק. 4.
פסק דין |
20/10/2024 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 2
חוק חדלות פירעון (ראשון לציון) 59253-05-21- עבד אל רחמן אבו דיב, נגד ממונה על חדלות פירעון- מחוז ת"ל אביב
שמות השופטים: אילן בן דור
חדלות פירעון – מחוז תל אביב 2. מיטל צפרוני 3. בנק לאומי לישראל בעמ 4. לנא מגארי החלטה 1. מצב החירום למרבה הצער עודנו נמשך ובינתיים פורסמה הודעה נוספת של שר המשפטים 2. לפיכך בנסיבות אלה ובשים לב להצעת הממונה אודות אישור ללא צורך בדיון שיהיה כפוף לעמדת הנושים בשים לב לעיתוי הצעת הנאמן בדוח המעדכן שהייתה לפני פחות מ30 ימים מצאתי להורות כדלהלן: 3. הצדדים יגישו, עד ליום 16.11.23 הודעה משותפת הכולל את כל פרטי הסכמה על מתווה מוסכם למתן צו שיקום כלכלי. ההודעה תכלול, בין היתר, את הדברים הבאים: א. התייחסות לכל ההוראות הרלוונטיות הנדרשות להיכלל בצו השיקום הכלכלי, בהתאם להוראת סעיף 161(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. ( נוסח אפשרי כבסיס מצורף בזה) ב. אמירה כי המתווה המוסכם הוסבר ליחיד/ה, והיחיד/ה הסכים לו ותצורף חתימת היחיד למתווה 4. למען הסדר הטוב והנוחיות מצורף נוסח אופציונאלי ( למטה ) 5. . מובהר: א. כי בית המשפט אינו מחויב לאמץ את המתווה המוסכם. ב. כי ייתכן שבית המשפט יורה על קיומו של דיון חרף הסכמות הצדדים. ג. כי ככל שבית המשפט ייתן צו שיקום כלכלי, כלכלי,הממונה ידאג לפרסום הצו במערכת הממונט הנאמן יוודא המצאה לנושים הצו יהיה כפוף למתן זכות תגובה לנושים עד חלוף 30 יום מיום הצו . ככל שאיזה מהנושים יביע התנגדות להוראות הצו בתוך פרק הזמן שייקבע לכך, הצו לא ייכנס לתוקף ותינתנה הוראות מתאימות להמשך ניהול ההליך. להמחשה נוסח אפשרי כנוסח מוסכם למתווה כאשר המדובר בתכנית פירעון : 1. עקב מצב החירום במדינה והודעה של שר המשפטים בדבר החלת תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991, על בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל גם בראשל"צ 2.
החלטה |
11/11/2023 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3
חדלת (מרכז) 19063-12-23- אלירן חליף נגד א.חליף בנייה ופיתוח בעמ
שמות השופטים: עירית וינברג נוטוביץ
516060563 2. ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב החלטה 1. נקבע לדיון ליום 28.2.24 שעה 10:00. 2. המבקש ימציא לממונה עותק מהבקשה, הנספחים שצורפו לה, עותק מהחלטה זו וכן הודעה על הגשת הבקשה ועל מועד הדיון בה, לצורך פרסומה, ערוכה לפי טופס 2 שבתוספת לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ט- 2019 (להלן: "התקנות"), בלא דיחוי. כמו כן, ימציא המבקש לחברה עותק מהבקשה, הנספחים שצורפו לה ועותק מהחלטה זו, הכל בהתאם להוראות תקנה 23 לתקנות. ההמצאה תבוצע בדואר רשום בתוספת אישור מסירה או במסירה אישית. 3. התנגדות תוגש תוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה על הגשת הבקשה. 4. המבקש יגיש תשובה להתנגדות תוך 7 ימים לאחר מכן. 5. הממונה יפעל על פי הוראות תקנה 21 לעניין פרסום דבר הגשת הבקשה. 6. המבקש ימציא אישורי המצאה וכן אישור הממונה על ביצוע הפרסום כדין עד 7 ימים עובר למועד הדיון שנקבע.
החלטה |
11/12/2023 |
מחוזי – מרכז
מאזכרים – 0 |
עמודים – 1
חוק חדלות פירעון (ראשון לציון) 29405-04-22- ענת חנה דהן, נגד הממונה על חדלות פירעון- מחוז ת"ל אביב
שמות השופטים: דר להב
המשיבים: 1. הממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב 2. עו"ד עוז עמית (הנאמן) פסק דין – צו לשיקום כלכלי 1. נוכח מצב החירום השורר במדינה והודעות שר המשפטים בדבר החלת תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 על בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל בכל הארץ, שבעטיין בוטל הדיון שהיה קבוע בעניינה של היחידה; לאחר שעיינתי בהצעת הממונה ובדו"ח ממצאי הבדיקה; ובהתאם לבהסכמת הממונה, הנ אמן והיחידה מיום 21.11.2023 ; ניתן בזאת צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 ("החוק") כדלקמן: מובהר, כי הצו לשיקום כלכלי ייכנס לתוקף רק אם לא תוגש התנגדות מטעם מי מהנושים, זאת לאחר שהממונה ימציא את פסק הדין לנושים, ויתאפשר להם לה גיש את תגובתם/התנגדותם לתכנית הפירעון בתוך 30 ימים (ימי מצב החירום במניין הימים). בחלוף המועד, וככל שלא תוגש התנגדות מטעם מי מהנושים, יגיש הנאמן בקשה למתן החלטה, בה יציין כי לא הוגשו התנגדויות, ואז ייכנס הצו לתוקפו ויבוטל מועד הדיון הקבוע. א. חובת תשלומים על היחידה להוסיף לקופת הנשייה (בנוסף לסכום המופקד בה כעת) סך של 54,000 ש"ח, וזאת באופן הבא: סכום התשלום: תשלומים חודשיים בסך 1,000 ש"ח. תקופת התשלום: 54 חודשים סך הכול, החל מה-15 לחודש פברואר 2024 ואילך. ב. נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם בענייננו תחול הוראת סעיף 164(א) לחוק, כך שכל נכס שיוקנה ליחידה במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכס כאמור בסעיף 217 לחוק ולמעט נכסים כאמור בסעיף 164(ב) לחוק.
פסק דין |
22/11/2023 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 2
חקיקה רלוונטית:
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 10. חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה
10. 3 (א) לעניין בקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה, חזקה היא כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות הפירעון): (1) הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 86,167.41 שקלים חדשים, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב; (ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום; (2) מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם; (3) הנושה המציא לתאגיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה) לתשלום חוב שסכומו עולה על 86,167.41 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה; (4) בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 86,167.41 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 86,167.41 שקלים חדשים; (5) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 11,488.99 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 11,488.99 שקלים חדשים. (ב) בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב. (ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו. (ד) (1) בחישוב סכום חוב העולה על 83,313.65 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (3) ו–(4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים. (2) בחישוב סכום חוב העולה על 11,108.48 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (5) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 154. הצעת הממונה
154. (א) הממונה יגיש לבית המשפט, בתוך 60 ימים מהמועד שמסר לו הנאמן את דוח ממצאי הבדיקה, הצעת תכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד (בסימן זה – הצעת הממונה). (ב) הצעת הממונה תכלול התייחסות לכל העניינים שיש לכלול בצו לשיקום כלכלי לפי פרק ח': צו לשיקום כלכלי, וכן את הממצאים שעל בסיסם גובשה ההצעה ובכלל זה – (1) הממצאים לפי דוח ממצאי הבדיקה; (2) התקיימות תנאים שבשלהם יש להטיל על היחיד חובת תשלומים לפי סימן ב': חובת תשלומים, לפרק ח' או לתת לו הפטר לאלתר לפי סימן ג': הפטר לאלתר, לפרק האמור; (3) התקיימות תנאים שבשלהם ניתן להאריך או לקצר את תקופת התשלומים לפי סעיף 163. (ג) הממונה ימסור ליחיד את הצעתו, יודיע לנושים על הגשת ההצעה ויעמידה לעיונם; הממונה יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 4. הגדרות
4. בחוק זה-"אורגנים", של תאגיד-אורגנים בחברה כמשמעותם בחוק החברות וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בשותפות; "בית משפט"-(1) לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא תאגיד-בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשום התאגיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו; (2) לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא יחיד-בית משפט השלום כמשמעותו בסעיף 353, במחוז שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור-בית משפט השלום בירושלים; "הגנה הולמת"-(1) לגבי נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס שיש לגביו זכות עיכבון-שמירת הערך המובטח לנושה בבטוחה, בהתחשב, בין השאר, ברמת הוודאות לפירעון החוב מהנכס; לעניין זה, "הערך המובטח לנושה בבטוחה"-התמורה שהיה מקבל הנושה ממימוש הנכס אילו בית המשפט היה מאפשר לו, במועד הגשת הבקשה שבמסגרתה נבחנה טענת ההגנה ההולמת, לממש את הנכס באופן עצמאי, שלא במסגרת הפעלת התאגיד לפי פרק ז': הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי, לחלק ב', ולעניין חייב שהוא יחיד-שלא במסגרת הפעלת עסקו כאמור בסעיף 157; (2) לגבי נכס הכפוף לשיור בעלות-הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס אך לא יותר מהתמורה שהיתה מתקבלת בעד הנכס אילו היה נמכר בידי בעליו במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת; "הוצאות הליכי חדלות הפירעון"-כמשמעותן בסעיף 233; "החלטה מינהלית"-החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקידה הציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל; "הליך גבייה"-הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, לפי פקודת המסים (גבייה), או לפי חוק אחר המקנה סמכויות גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות בהליכים אלה; "ה
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 4. הגדרות
החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקידה הציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל; "הליך גבייה"-הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, לפי פקודת המסים (גבייה), או לפי חוק אחר המקנה סמכויות גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות בהליכים אלה; "ה ליך מינהלי"-הליך שמנהלת רשות מינהלית, במילוי תפקידה הציבורי לפי דין, וכן הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה מינהלית; "הליכי חדלות פירעון"-הליכים לפי חוק זה החל במועד הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים עד למועד כמפורט להלן, ואם בוטל הצו קודם לכן-עד לביטולו: (1) לעניין חייב שהוא תאגיד-מועד אישור התכנית לשיקום כלכלי או מועד חיסולו; (2) לעניין חייב שהוא יחיד-מועד ההפטר; "הסדר חוב"-כמשמעותו בחלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים; "הפטר", לגבי חייב שהוא יחיד-כמשמעותו בפרק ט': הפטר, לחלק ג'; "הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים"-הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו לפי דין או הסכם, ובכלל זה דמי פיגורים כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "הקפאת הליכים"-(1) לגבי חייב שהוא תאגיד-כמשמעותה בפרק ה': הקפאת הליכים, לחלק ב'; (2) לגבי חייב שהוא יחיד-כמשמעותה בסעיף 121(3); "ועדת החוקה"-ועדת החוקה חוק ומש פט של הכנסת; "חבר התאגיד"-(1) בחברה-בעל מניה; (2) בשותפות-שותף; "חברה"-חברה וחברת חוץ כהגדרתן בחוק החברות; "חדלות פירעון"-כמשמעותה בסעיף 2; "חוב"-חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע; "חוב בדין קדימה"-כמשמעותו בסעיף 234;
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 110. חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה
110. 9 (א) לעניין בקשת נושה, חזקה היא כי היחיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות פירעון): (1) הנושה מסר ליחיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 86,167.41 שקלים חדשים, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין ליחיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב; (ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר ליחיד את דרישת התשלום; (2) הנושה המציא ליחיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה), לתשלום חוב שסכומו עולה על 86,167.41 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה; (3) בית המשפט נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 86,167.41 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 86,167.41 שקלים חדשים; (4) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 11,488.99 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 11,488.99 שקלים חדשים. (ב) בבקשת נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב. (ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי היחיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו. (ד) (1) בחישוב סכום חוב העולה על 83,313.65 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (2) ו–(3) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים. (2) בחישוב סכום חוב העולה על 11,108.48 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 82. הגשת הצעות לבית המשפט
82. (א) הנאמן יגיש לבית המשפט הצעה, אחת או יותר, לתכנית לשיקום כלכלי שגיבש לפי סעיף 81, וישלח העתק ממנה לממונה. (ב) הצעה לתכנית לשיקום כלכלי תכלול את כל המידע הדרוש לשם החלטה בעניינה, ותתייחס בין השאר לאלה: (1) הדרך המוצעת להמשך הפעילות העסקית של התאגיד, לרבות ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו והמועדים שבהם צפוי שיבוצעו הפעולות המהותיות הנדרשות לביצוע התכנית; (2) ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת התכנית, ואם הוצעה יותר מתכנית אחת – השוואה בין התכניות; (3) התמורה המוצעת לכל אחד מסוגי הנושים ולחברי התאגיד והוויתור על זכויות שיידרשו מהם, בהשוואה לתמורה שהיו מקבלים בפירוק התאגיד או בחלופות לתכנית השיקום; התמורה המוצעת יכול שתכלול תוספת פיגורים, אף אם נצברה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים; (4) אם ייוותרו בהתאם לתכנית המוצעת זכויות לחברי התאגיד מכוח היותם חברי תאגיד – ערכן של הזכויות שייוותרו, ובפרט הזכויות שייוותרו בידי בעל שליטה והתמורה שנתנו חברי התאגיד בעדן והאפשרות לפירעון חובות התאגיד בדרך של הקצאת אותן זכויות לנושים או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים; (5) כללה התכנית המוצעת הוראה ולפיה הנושים או התאגיד יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בתאגיד, בעל עניין בו כהגדרתו בחוק החברות או אדם אחר (בפסקה זו – פטור מאחריות) – הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות למיטב ידיעתו של הנאמן והשיקולים למתן הפטור כאמור. (ג) השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בהצעה לתכנית לשיקום כלכלי ומסמכים שיש לצרף אליה.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 4. הגדרות
פט של הכנסת; "חבר התאגיד"-(1) בחברה-בעל מניה; (2) בשותפות-שותף; "חברה"-חברה וחברת חוץ כהגדרתן בחוק החברות; "חדלות פירעון"-כמשמעותה בסעיף 2; "חוב"-חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע; "חוב בדין קדימה"-כמשמעותו בסעיף 234; "חוב דחוי"-כמשמעותו בסעיף 237; "חוב כללי"-כמשמעותו בסעיף 235; "חוב מובטח"-חוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס של החייב, בין בשעבוד קבוע ובין בשעבוד צף, עד לגובה החוב שניתן להיפרע ממימוש הנכס; "חוב עבר"-חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה: (1) החייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן מותנה; (2) הוא נובע ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם החוב נוצר לאחר מתן הצו; (3) הוא נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון; (4) חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי; (5) הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו לחוב כאמור בפסקאות (1) עד (4), עד למועד פירעונו בפועל; "חובות שאינם בני הפטר"-כמשמעותם בסעיף 175; "חוק הביטוח הלאומי"-חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; " חוק ההוצאה לפועל"-חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; "חוק החברות"-חוק החברות, התשנ"ט-1999; "חוק המשכון"-חוק המשכון, התשכ"ז-1967; "חוק העונשין"-חוק העונשין, התשל"ז-1977; "חוק ניירות ערך"-חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; "חוק פסיקת ריבית והצמד
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 4. הגדרות
חוק ההוצאה לפועל"-חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; "חוק החברות"-חוק החברות, התשנ"ט-1999; "חוק המשכון"-חוק המשכון, התשכ"ז-1967; "חוק העונשין"-חוק העונשין, התשל"ז-1977; "חוק ניירות ערך"-חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; "חוק פסיקת ריבית והצמד ה"-חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "חייב"-יחיד או תאגיד החב חוב; "הממונה"-הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמונה לפי סעיף 266; "המרשם"-(1) לגבי חברות-מרשם החברות המתנהל לפי חוק החברות; (2) לגבי שותפויות-הפנקס המתנהל לפי פקודת השותפויות ; "נאמן"-מי שמונה לפי סעיף 33 או 125; "נושא משרה"-כהגדרתו בחוק החברות, ולגבי שותפות-כל הממלא תפקיד דומה בשותפות וכן שותף כללי; "נושה"-מי שהחייב חב לו חוב; "נושה מובטח"-כמשמעותו בסעיף 243 או 253; "נכס"-מיטלטלין, מקרקעין או זכויות; "נכס הכפוף לשיור בעלות"-כמשמעותו בסעיף 251; "נכסי קופת הנשייה"-כמשמעותם בפרק ב': קופת הנשייה, לחלק ד'; "סדר הפירעון"-כמשמעותו בסעיף 231; "פקודת החברות"-פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983; "פקודת פשיטת הרגל"-פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980; " פקודת השותפויות"-פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975; "צו לפתיחת הליכים"-כמשמעותו בסעיף 3; "צו לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא יחיד-צו ובו תכנית לפירעון חובותיו ולשיקומו הכלכלי של יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותו בפרק ח': צו לשיקום כלכלי , לחלק ג'; "קרוב"-(1) לגבי יחיד-בן זוג, הורה, הורה הורה, סב או סבתא של הורה, בן או בת, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, נין או נינה, או בני זוגם של כל אחד מאלה, וכל אדם
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
סעיף: 44. סמכויות שהפעלתן טעונה אישור של בית המשפט
44. (א) הנאמן יפעיל את הסמכויות המפורטות להלן באישור בית המשפט בלבד: (1) תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם התאגיד; (2) העסקת אדם שיסייע לנאמן בניהול הליכי חדלות הפירעון; (3) פירעון חוב עבר לנושים מסוג מסוים; (4) פשרה עם נושה או חייב של התאגיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה; (5) כל סמכות אחרת הטעונה אישור של בית המשפט לפי חוק זה או לפי הנחיות בית המשפט. (ב) אישור בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים.
