עורך דין הוצל"פ תל אביב

מה הוא עורך דין הוצל"פ ומדוע תזדקקו לשירותיו?

הוצאה לפועל (הוצל"פ) היא מערכת האכיפה המשפטית בישראל, שנועדה לסייע לנושים לממש את זכויותיהם הכספיות ולאכוף פסקי דין. עורך דין הוצל"פ תל אביב הוא איש מקצוע המתמחה בדיני הוצאה לפועל ומלווה לקוחות בתהליכי גביית חובות או הגנה מפני נושים. בעיר תל אביב, המהווה מרכז עסקי ומשפטי, פועלים מאות עורכי דין המתמחים בתחום ההוצאה לפועל, המעניקים מענה מקצועי לצרכי הציבור בתחום זה.

המומחיות של עורך דין

עורך דין הוצל"פ בתל אביב מחזיק בידע וניסיון נרחבים בתחום ההוצאה לפועל, ומכיר היטב את המערכת המשפטית הישראלית. הוא מסוגל לנווט בין הליכים מורכבים, לייצג לקוחות בפני רשם ההוצאה לפועל, ולספק פתרונות יעילים וממוקדים לבעיות משפטיות הקשורות לחובות ותביעות כספיות.

מקרים בהם תזדקקו לשירותי עורך דין הוצל"פ תל אביב

כאשר אתם ניצבים בפני חוב שיש לגבות או לחלופין מתמודדים עם הליכי גבייה כנגדכם, שירותיו של עורך דין הוצל"פ יכולים להיות קריטיים. מומחה זה יכול לסייע במגוון מצבים:

• גביית חובות מחייבים סרבנים
• הגנה מפני נושים אגרסיביים
• פתיחת תיקי הוצאה לפועל
• עיקולי משכורת, חשבונות בנק או נכסים
• הסדרי חוב והסכמי פריסת תשלומים
• מניעת הגבלות כגון עיכוב יציאה מהארץ
• ייצוג בדיונים בפני רשם ההוצאה לפועל

היתרונות של עורך דין הוצל"פ תל אביב על פני ייצוג עצמי

ידע וניסיון בהליכי הוצאה לפועל

מביא עמו ידע וניסיון נרחבים בתחום ההוצאה לפועל. הוא מכיר את החוקים והתקנות הרלוונטיים, ויודע כיצד להשתמש בהם לטובת לקוחותיו. בעוד שאדם ללא רקע משפטי עלול להתקשות בהבנת המונחים המשפטיים והפרוצדורות, עורך דין מנוסה יודע בדיוק כיצד לנווט במערכת המורכבת של ההוצאה לפועל.

חיסכון בזמן, כסף ועוגמת נפש

פנייה לעורך דין הוצל"פ מקצועי בתל אביב עשויה לחסוך לכם זמן, כסף ועוגמת נפש רבה. הליכי הוצאה לפועל יכולים להיות ארוכים ומורכבים, ועשויים לכלול מספר שלבים משפטיים וביורוקרטיים. עורך דין מנוסה יודע כיצד להתמודד עם כל שלב בתהליך ביעילות מרבית, ובכך חוסך ללקוחותיו את הצורך להתמודד עם המערכת המשפטית המסובכת לבדם.

יכולת ניהול משא ומתן אפקטיבי

מביא עמו מיומנויות משא ומתן מתקדמות, החיוניות להשגת הסדרי חוב מיטביים. הוא יודע כיצד לנהל משא ומתן עם הצד השני, ומכיר את הטקטיקות המשפטיות שיכולות לשפר את עמדת המיקוח של לקוחותיו. בין אם אתם נושים המבקשים לגבות חוב או חייבים המנסים להגיע להסדר, עורך דין הוצל"פ יכול לסייע לכם להשיג את התוצאה הטובה ביותר בנסיבות העניין.

הגנה על זכויותיכם החוקיות

אחד היתרונות המשמעותיים ביותר של שכירת שירותיו של עורך דין הוצל"פ בתל אביב הוא ההגנה על זכויותיכם החוקיות. עורך דין מקצועי מכיר את כל הזכויות והחובות החלים עליכם במסגרת חוקי ההוצאה לפועל, ויוכל להבטיח שאתם מקבלים יחס הוגן וחוקי מצד המערכת המשפטית והצד השני בהליך.

סוגי הליכי הוצאה לפועל בהם מטפל עורך דין בתל אביב

גביית חובות מחייבים

אחד התחומים המרכזיים בהם עוסק עורך דין הוצאה לפועל בתל אביב הוא גביית חובות מחייבים. כאשר אדם או עסק חייבים לכם כסף ואינם משלמים, עורך דין הוצל"פ יכול לסייע לכם לפתוח תיק הוצאה לפועל ולנקוט בצעדים הנדרשים לגביית החוב. הליך זה עשוי לכלול עיקולי משכורת, חשבונות בנק, נכסים, רכבים ואף מכירת נכסים של החייב במקרים חמורים.

אסטרטגיות אפקטיביות לגביית חובות

עורך דין הוצל"פ מנוסה בתל אביב מכיר מגוון אסטרטגיות אפקטיביות לגביית חובות, ויודע להתאים את האסטרטגיה הנכונה לכל מקרה ומקרה. בין האסטרטגיות:

• איתור נכסי החייב באמצעות חקירת יכולת
• הטלת עיקולים על חשבונות בנק, משכורות ונכסים
• הגבלת החייב (עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת רישיון נהיגה, הגבלת כרטיסי אשראי)
• ניהול משא ומתן להסדרי תשלום ריאליים
• מכירת נכסי החייב באמצעות כונס נכסים

הגנה על חייבים והסדרי חוב

מצד שני מספק גם שירותי הגנה לחייבים המתמודדים עם הליכי הוצאה לפועל. אם אתם נמצאים בצד של החייבים, עורך דין מנוסה יכול לסייע לכם להתמודד עם הליכי הוצאה לפועל באופן שימזער את הפגיעה בכם ובמשפחתכם. הוא יכול לעזור לכם להגיע להסדרי חוב ריאליים, ולהבטיח שזכויותיכם נשמרות לאורך כל התהליך.

פתרונות יצירתיים להתמודדות עם חובות

עורך דין הוצל"פ יכול להציע פתרונות יצירתיים להתמודדות עם חובות, כגון:

• הגשת בקשה להפחתת ריביות והצמדות על החוב
• הסדרי פריסת תשלומים הוגנים ומותאמים ליכולת הכלכלית
• מחיקת חובות ישנים על בסיס התיישנות
• הצעת פשרה והסדרי חוב חלקיים
• התמודדות עם עיקולים לא חוקיים או לא מידתיים
• ייצוג בדיונים בפני רשם ההוצאה לפועל

אכיפת פסקי דין ופסקי בוררות

תחום נוסף בו מתמחה עורך דין הוא אכיפת פסקי דין ופסקי בוררות. כאשר זכיתם בתביעה משפטית או בבוררות, אך הצד השני אינו מקיים את החלטת בית המשפט או הבורר, עורך דין הוצל"פ יכול לסייע לכם לאכוף את ההחלטה ולקבל את המגיע לכם.

מימוש שטרות וצ'קים ללא כיסוי

עורך דין הוצל"פ בתל אביב מטפל גם במימוש שטרות וצ'קים ללא כיסוי. אם ברשותכם צ'קים שחזרו או שטרות חוב שלא נפרעו, עורך דין הוצל"פ יכול לסייע לכם לממש אותם באמצעות מערכת ההוצאה לפועל. הליכים אלה יכולים להיות מהירים יחסית, תודות לטיבם כ"שטר" בעל מעמד משפטי מיוחד.

כיצד לבחור עורך דין הוצל"פ מקצועי בתל אביב?

ניסיון וידע בתחום ההוצאה לפועל

בבחירת עורך דין  יש לתת משקל משמעותי לניסיון ולידע המקצועי של עורך הדין בתחום ההוצאה לפועל. עורך דין עם ניסיון עשיר יהיה מכיר את המערכת על בוריה, יהיה מודע לשינויים בחקיקה ובפסיקה, ויוכל להעניק לכם ייעוץ וייצוג מקצועי ברמה הגבוהה ביותר.

שאלות מפתח שכדאי לשאול את עורך הדין

בפגישת ייעוץ ראשונית עם עורך דין הוצל"פ, כדאי לשאול מספר שאלות מפתח:

• כמה שנות ניסיון יש לכם בתחום ההוצאה לפועל?
• מהו אחוז ההצלחה שלכם בתיקי הוצאה לפועל דומים?
• האם אתם מתמחים בצד הנושה או בצד החייב, או בשניהם?
• כיצד תתנהלו במקרה הספציפי שלי?
• מה הן העלויות המשוערות של הטיפול בתיק?
• מה הוא לוח הזמנים המשוער לטיפול בעניין?

המלצות וחוות דעת מלקוחות קודמים

המלצות וחוות דעת מלקוחות קודמים יכולות להוות אינדיקציה טובה לרמת המקצועיות והשירות של עורך דין הוצל"פ. חפשו חוות דעת ברשת, או בקשו מעורך הדין להפנות אתכם ללקוחות קודמים שיוכלו לחלוק עמכם את חוויותיהם. עורך דין טוב יהיה גאה להציג בפניכם לקוחות מרוצים.

שקיפות בנוגע לשכר טרחה ועלויות

שקיפות בנוגע לשכר טרחה ועלויות נוספות היא פרמטר חשוב בבחירת עורך דין הוצל"פ. עורך דין מקצועי ואתי יציג בפניכם את כל העלויות הצפויות מראש, ויסביר לכם על אילו בסיסים מחושב שכר הטרחה שלו. הימנעו מעורכי דין שאינם מוכנים לספק מידע ברור בנוגע לשכר הטרחה שלהם.

תהליך העבודה עם עורך דין הוצאה לפועל בתל אביב

פגישת ייעוץ ראשונית והערכת המקרה

הצעד הראשון בעבודה עם עורך דין הוא פגישת ייעוץ ראשונית, בה תוכלו להציג את העניין שלכם ולקבל הערכה מקצועית של המקרה. במהלך הפגישה, עורך הדין יקשיב לפרטי המקרה, יבחן את המסמכים הרלוונטיים, וייתן לכם הערכה ראשונית של סיכויי ההצלחה, לוח זמנים משוער ועלויות צפויות.

מסמכים שכדאי להביא לפגישה הראשונית

כדי שהפגישה הראשונית תהיה יעילה ככל האפשר, כדאי להביא עמכם את המסמכים הבאים:

• פסקי דין או החלטות משפטיות רלוונטיות
• צ'קים, שטרות או מסמכים המעידים על החוב
• התכתבויות עם הצד השני
• מסמכים המעידים על ניסיונות גבייה קודמים
• מסמכים המעידים על מצבכם הכלכלי (במקרה של חייבים)

בניית אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית

לאחר הערכת המקרה, עורך דין הוצל"פ בתל אביב יבנה עבורכם אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית. אסטרטגיה זו תתבסס על פרטי המקרה הספציפיים שלכם, ותכלול את כל הצעדים המשפטיים הנדרשים להשגת המטרה. עורך דין מקצועי יסביר לכם את האסטרטגיה באופן ברור ומובן, ויוודא שאתם מבינים את כל ההשלכות והסיכונים.

ייצוג בהליכי הוצאה לפועל ומול רשויות

ייצג אתכם בכל הליכי ההוצאה לפועל, הן בפני רשם ההוצאה לפועל והן מול רשויות אחרות. הוא יטפל בכל ההיבטים הביורוקרטיים והמשפטיים של התיק, ויפעל להשגת התוצאה הטובה ביותר עבורכם.

שינויים וחידושים בחוק ההוצאה לפועל

רפורמות אחרונות והשפעתן על הליכי גבייה

מערכת ההוצאה לפועל בישראל עוברת רפורמות ושינויים מעת לעת, במטרה לשפר את יעילותה ולהבטיח איזון בין זכויות הנושים לבין הגנה על החייבים. עורך דין הוצל"פ מעודכן בכל השינויים והחידושים בחוק ההוצאה לפועל, ויכול להסביר לכם כיצד שינויים אלה משפיעים על המקרה שלכם.

חידושים טכנולוגיים במערכת ההוצאה לפועל

בשנים האחרונות, מערכת ההוצאה לפועל בישראל עוברת תהליך של דיגיטציה, המאפשר ניהול תיקים באופן מקוון ומייעל את תהליכי העבודה. עורך דין הוצל"פ בתל אביב מכיר היטב את המערכות הממוחשבות החדשות, ויכול לנצל אותן לטובתכם.

זכויות חייבים וחקיקה מגנה

חוק ההוצאה לפועל כולל גם הוראות המגנות על חייבים, ומבטיחות שהליכי הגבייה אינם פוגעים בזכויותיהם הבסיסיות. עורך דין הוצאה לפועל תל אביב מכיר היטב את החקיקה המגנה על חייבים, ויכול להבטיח שזכויותיכם נשמרות, בין אם אתם בצד הנושה או בצד החייב.

סיכום: מדוע עורך דין הוצל"פ בתל אביב חיוני להצלחת ההליך המשפטי שלכם?

עורך דין הוצל"פ בתל אביב הוא שותף חיוני להצלחת ההליך המשפטי שלכם בכל הקשור לגביית חובות, אכיפת פסקי דין או התמודדות עם חובות. הידע, הניסיון והמקצועיות שלו יכולים להבדיל בין הצלחה לכישלון בהליכי הוצאה לפועל מורכבים.

משרדי עורכי דין תל אביב 

בתל אביב, העיר הגדולה והתוססת ביותר בישראל, פועלים מאות עורכי דין המתמחים בתחום ההוצאה לפועל. בחירת עורך דין מקצועי, אמין ובעל ניסיון תבטיח שענייניכם יטופלו באופן הטוב ביותר, תוך הגנה על זכויותיכם והשגת התוצאות המיטביות בנסיבות העניין.

בין אם אתם נושים המבקשים לממש את זכויותיכם הכספיות, ובין אם אתם חייבים המבקשים להגן על עצמכם מפני הליכי גבייה אגרסיביים, עורך דין הוצל"פ בתל אביב יעניק לכם את הייעוץ והייצוג המשפטי הדרוש לכם. השקעה בשירותיו של עורך דין מקצועי היא השקעה בביטחון המשפטי והכלכלי שלכם, ובטווח הארוך עשויה לחסוך לכם זמן, כסף ועוגמת נפש רבה.

סימוכין:

על"ע 3954/03- עורך דין שמחה ניר נגד הועד המחוזי לשכת עורכי הדין תא

שמות השופטים: ת אור,א א לוי,א חיות

של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, מיום 7.4.2003 , בתיקים בד"א 12/03 ו16/03-. תאריך הישיבה: ז' בתמוז תשס"ג ( 7.7.2003 ) בשם המערער: בעצמו בשם המשיב: עו"ד עמוס ויצמן פסק דין השופט א' א' לוי: 1. בשנת 2002 הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב-יפו פסק דין שניתן נגד המערער, עו"ד שמחה ניר. בקובלנה שהוגשה לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נטען, כי ביום 26.6.02 שיגר המערער לראש ההוצאה לפועל, הרשם ישי קורן, מכתב בזו הלשון: "אדון ישי הנכבד, תיק הוצל"פ 8-02-20735-01 צר לי שאני פונה לאדוני בצורה כזאת, בדרך של אזהרה, ולא בדרך של בקשה פורמאלית. אתם הנהגתם בלשכת ההוצל"פ נורמה לפיה בקשות של הזוכים נענות לאלתר, ובאופן אוטומטי (האם אדוני בדק אם, למשל, מה שמתיימר להיות 'פסק דין' בתיק הוצל"פ זה אכן ניתן בסמכות), ואילו בקשות של החייבים מושלכות לסל (האם אדוני מעוניין בדוגמאות קונקרטיות). לפיכך כל בקשה שהייתי מגיש בתיק זה היתה גורמת לי לבזבוז זמן ולמפח נפש, בלי שאפילו הייתי זוכה להחלטה כלשהי, אשר ניתן לערער עליה, או לבקש רשות לערער עליה, ואני בסרט הזה כבר הייתי לא פעם. לא נותר לי אלא להזהיר אותך כי בכל נזק אשר ייגרם לי בתיק זה, אתה תשלם אותו מכיסך הפרטי. כדי להסיר מכשול מעיני עיוור, אני מציע לך להזמין אותי לדיון בעל פה בכל מה שיש לי להגיד בתיק הזה, משום שנלאתי כבר מלערוך בקשות כיד המשפטנות הטובה עלי, ולראותן מושלכות לסל". עורך-דין ע' ויצמן, בא-כוחו המלומד של המשיב, הועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין, טען, כי המערער, מכוח עיסוקו כעורך דין, חייב ביחס של כבוד לראש לשכת ההוצאה לפועל.

פסק דין |
04/08/2003 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 12 |
עמודים – 6
תת (עכו) 5273-10-13- אינדקס מדיה בע"מ נגד אשכול לוי

שמות השופטים: דנה עופר

התובעת עתרה להעברת התיק לבימ"ש השלום בתל אביב, נוכח תניית שיפוט ייחודית שבהסכם בין הצדדים. הנתבע הגיב לבקשה זו, והתובעת השיבה. להלן החלטתי בשאלת הסמכות המקומית. 1. בסעיף 11 לכתב התביעה נטען, כי על פי האמור בסעיף 8 לתנאי הפרסום (בהזמנה שצורפה לתביעה) נקבעה סמכות שיפוט ייחודית לבתי המשפט בתל-אביב. התובענה הוגשה בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. 2. הנתבע הגיש את התנגדותו בלשכת ההוצאה לפועל בעכו, בהתאם לתקנה 109ב לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, תוך שהוא טוען, כי בימ"ש השלום בעכו מוסמך לדון בתובענה, לאור מקום מגוריו של הנתבע (במושב חוסן) והמקום שבו נחתמה עסקת היסוד (אף הוא במושב חוסן). בהתאם לתקנה 109ט(א) לתקנות הנ"ל, הועברה ההתנגדות, על ידי רשם ההוצאה לפועל, לבימ"ש השלום בעכו. 3. לטענת התובעת, יש להעביר את התביעה לבימ"ש השלום בתל אביב, נוכח תניית השיפוט הייחודית שבהסכם, כאמור לעיל. 2 4. לטענת הנתבע, תניית השיפוט אינה ייחודית. כן טוען הנתבע, כי בעצם הגשת התובענה כתובענה בסכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל, כאשר לנתבע קיימת האפשרות להגיש את ההתנגדות בלשכה הסמוכה לביהמ"ש המוסמך על פי טענתו, ויתרה התובעת על תניית השיפוט. עוד טוען הנתבע, כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד. 5. לטענת התובעת, תניית השיפוט היא ייחודית, והיא מפורשת בהסכם. ההסכם אינו מהווה חוזה אחיד, אלא חוזה הניתן לשינוי ולמשא מתן בין הצדדים. לטענת התובעת, אין לראותה כמוותרת על תניית השיפוט. 6. בין תנאי החוזה, אשר הודפסו באותיות קטנות ביותר בתחתית הטופס (אותיות שלא ניתן היה לקרוא עד לסריקה צבעונית של הטופס, והגדלתו במחשב), ניתן למצוא את סעיף 8 לפיו "סמכות השיפוט הייחודית בכל הקשור להזמנה ו/או לפרסום כאמור לעיל תהיה לבית המשפט המוסמך בת"א יפו".

החלטה |
03/02/2014 |
שלום – עכו
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
בדמ (חיפה) 50/02- לשכת עורכי הדין- הוועד המרכזי חיפה נגד ' עורך דין פלוני

שמות השופטים: אניס שקור,ברטוב נחמן חבד,שני שמואל חבד

כל עוסק בהוצל"פ מודע לכך שלא ניתן לבצע הוצאת מטלטלין בתאריך 09/02/2000 ויומיים לאחר מכן בתאריך 11/02/2000 לבקש פקודת מאסר כאשר מכתב ההתראה ק/1 נשלח כאמור רק בתאריך 23/01/2000 ובאותו מועד טרם נפתח תיק בהוצל"פ. ט). לציון מס' תיק השיב הנאשם כי זהו מספר התיק השוטף במשרדו וכי מספר זה ניתן ע"י התכנה המאושרת המצויה בשימוש משרדו והוא לא עורך הדין היחיד המשתמש בתכנה זו. מן המפורסמות כי את התכנה ניתן להזין במספרים שונים כראות עיני הקלדן. הגם שמספר זה דומה מאוד למספר תיק המתיימר להיות תיק שנפתח בלשכת ההוצל"פ בעכו בשנת 2000 (קידומת 08 וציון מספר השנה 00) נראה לי, כי מחמת הספק, יש מקום, בדוחק רב, לקבל את הסבריו הנ"ל של הנאשם שכן גם במכתב ההתראה הראשון נ/1 ששלח הנאשם למתלוננת בפברואר 1998 מצויין אותו מספר כך שציון המספר 00 אינו מצביע בהכרח על השנה בה נפתח התיק בלשכת ההוצל"פ מה גם שהמתלוננת אישרה כי את המילה "בעכו" ע"ג ק/1 היא הוסיפה בכתב ידה רק לאחר ששמעה את דברי מזכירתו של הנאשם. בכך הייתי מציע לקבל את טענת הגנתו של הנאשם כאמור בסעיף 15 י"ג לסיכומיו היינו כי מלכתחילה לא "היתה כוונת זדון או כוונה פלילית אחרת מצד הח"מ במשלוח המכתב" וזאת כאמור אך ורק בקשר לציון מספר השנה, 00, הנ"ל המתייחס למספר תיק הקיים כביכול בהוצל"פ וכאמור במכתבו הראשון-נ/1 ולזכותו מחמת הספק . י). לא כן באשר למספר זה המופיע ע"ג ק/1 שיצא ממשרדו של הנאשם בשנת 2000 והשאלה העומדת לדיון הינה האם המכתב ק/1, הגם שבדיעבד אשר הנאשם כי לא נפתח ולא יפתח תיק בהוצל"פ בגינו, יוצר תשתית עובדתית לעבירות כאמור בקובלנה. המעיין התמים במכתב ההתראה ק/1, בין אם הוא עורך דין ועל כמה וכמה מי שאינו כזה, מבין כי נגד נמענו של המכתב יש בנמצא תיק שהוא חי וקיים בהוצל"פ לפי המספר הנקוב במכתב (שאינו מספר שגרתי של מכתב היוצא ממשרד עורך הדין כאמור לעיל) וכי ממש בימים הקרובים ינקטו נגד הנמען בהליכי גביה לרבות הוצאת מטלטלין ופקודות מאסר.

גזר דין |
03/07/2003 |
בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
בדמ (חיפה) 50/02- לשכת עורכי הדין- הוועד המרכזי חיפה נגד ' עורך דין פלוני

שמות השופטים: אניס שקור,ברטוב נחמן חבד,שני שמואל חבד

המעיין התמים במכתב ההתראה ק/1, בין אם הוא עורך דין ועל כמה וכמה מי שאינו כזה, מבין כי נגד נמענו של המכתב יש בנמצא תיק שהוא חי וקיים בהוצל"פ לפי המספר הנקוב במכתב (שאינו מספר שגרתי של מכתב היוצא ממשרד עורך הדין כאמור לעיל) וכי ממש בימים הקרובים ינקטו נגד הנמען בהליכי גביה לרבות הוצאת מטלטלין ופקודות מאסר. בסעיף 2 לאישום, שבו הודה כאמור הנאשם, מצויין כי "בתאריך 23/01/2000 שלח הנאשם למתלוננת מכתב התראה ובו הבהיר כי מתנהל במשרד כנגד המתלוננת תיק הוצאה לפועל בעכו וכי הוא נוקט בפעולות מבצעיות. . . . ". לטענתו של הנאשם עצם ציון העובדה בק/1 כי נפתח תיק בהוצל"פ בעוד שבפועל לא נפתח תיק כזה, אינו בגדר עבירה משמעתית. אין לקבל טענה זו. צורתו ותכנו של ק/1 לרבות הערות השוליים שבו והסבריו של הנאשם בסעיפים 15 ו', ז' ו-ח' לסיכומיו כי מטרתם ל"הרתיע חייבים ולפיכך כל האמור בו אמת" מצביעים בעליל כי אין כאן ולא היתה כאן טעות או שגגה שיצאה מתחת ידי הנאשם כפי שטען, אלא דווקא כונה ברורה ומכוונת מראש ביודעין ובמטרה להפחיד. בכך שמתכנו של המכתב ק/1 עולה כי נפתח תיק בהוצל"פ בעוד שבפועל לא היה כלל תיק בהוצל"פ עבר הנאשם על כלל 34 (א') לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) שבו נקבע: "לא יעלה עורך דין בין בעל פה ובין בכתב טענה עובדתית או משפטית בידעו שאינה נכונה". יא). סעיף 4 לקובלנה המתוקנת שבו כפר הנאשם מתייחס לעובדה שנסיונותיה של המתלוננת לשוחח עמו לאחר שקבלה את המכתב ק/1 עלו בתוהו. כאמור מאשר הנאשם כי המתלוננת שוחחה עם מזכירתו אך לטענת המתלוננת מזכירתו סרבה להעביר את פניתה לנאשם. רק שיחתה של עת/1 ע' ב', שהציגה עצמה כחוקרת משטרה, נענתה ע"י הנאשם.

גזר דין |
03/07/2003 |
בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5

פסיקה רלוונטית:

על"ע 3954/03- עורך דין שמחה ניר נגד הועד המחוזי לשכת עורכי הדין תא

שמות השופטים: ת אור,א א לוי,א חיות

עורך-דין ע' ויצמן, בא-כוחו המלומד של המשיב, הועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין, טען, כי המערער, מכוח עיסוקו כעורך דין, חייב ביחס של כבוד לראש לשכת ההוצאה לפועל. להשקפת בא-כוח המשיב, הביטויים הכלולים במכתבו הנ"ל של המערער הנם הפרה של אותה חובה, והם מהווים עבירות של היעדר יחס של כבוד ופגיעה בכבוד בית המשפט, עבירה לפי סעיפים 2 ו32- לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו1986- (להלן "הכללים") וסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"ו1961- (להלן "חוק הלשכה"); מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת דין, לפי סעיפים 53 ו- 61 (1) לחוק לשכת עורכי הדין; והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין. להשלמת התמונה אוסיף את אלה: א) על מכתבו של המערער הגיב ראש ההוצאה לפועל בהחלטה מיום 30.6.2002 בה נאמר, כי הבקשה של המערער היא בקשתו הראשונה בתיק זה, והוא הוסיף: "אם סבור החייב שנפל פגם בהליכים שבפני, יואיל להגיש בקשה בצירוף תצהיר ערוך כדין". ראש ההוצאה לפועל הוסיף והביע את דעתו כי "הבקשה, כפי שהוגשה, היא בקשה חצופה שאינה ראויה לעורך דין, ויש בה משום איום וניסיון להטלת מורא". ראש ההוצאה לפועל שיגר העתק מהחלטתו להנהלת בתי המשפט ולשכת עורכי הדין. ב) בתאריך 11.7.2002 חזר המערער ופנה לראש ההוצאה לפועל במכתב הבא: "הגיעה אלי שמעה של תגובתך למכתבי אליך. להגדיר את מכתבי כ'בקשה' עומד בסתירה למה שמובהר היטב כבר בראשית מכתבי. ולהגדיר את מכתבי כ'חצוף' אות הוא שלא העמקת לעיין בו, ואני הרי פתחתי בהתנצלות כנועה ('צר לי על שאני פונה לאדוני בצורה כזאת'). אני רק מילאתי את חובת ההגינות כלפי עובד-ציבור אשר סבור כנראה בתום לב, שהחסינות השיפוטית העומדת לו מכוח 4 סעיפים מסוימים חלה גם על פעולות מנהליות.

פסק דין |
04/08/2003 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 12 |
עמודים – 6
על"ע 249-06- עורך דין שמחה מנדלבוים נגד הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים

שמות השופטים: א רובינשטיין ס גובראן,ע פוגלמן

השופט ס' ג'ובראן: בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בישראל במסגרת ההליכים בד"א 9/05 ובד"א 39/05 מיום 1.12.05 . בד"א 39/05 הינו ערעור שהגיש המערער על פסק הדין בבד"מ 25/03 שניתן על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים (להלן: בית הדין המחוזי) ובד"א 9/05 הינו ערעור שהגיש הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים על בד"מ 2/04 שניתן על ידי בית הדין המחוזי. בבד"מ 25/03 הוגשה כנגד המערער קובלנה אשר כוללת ארבעה אישומים ומאשימה את המערער בפגיעה בכבוד המקצוע ובהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, וזאת לפי סעיפים 53 ו- 61 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן: חוק לשכת עורכי הדין). לפי הנטען באישום הראשון, שלח המערער מכתב דרישה לתשלום חוב לאדם בשם מרדכי בן לולו במסגרת הליכי הוצאה לפועל. בנוסף למרדכי, נשלח המכתב גם לשכניו כאשר מצורף אליו פתק האומר "למסור למוטי בן לולו". לפי הנטען באישום השני, שלח המערער מכתב דרישה לתשלום חוב לרב יחזקאל פוגל במסגרת הליכי הוצאה לפועל. בנוסף, שלח המערער את המכתב גם לאמו של הרב ושני אחיו. לפי הנטען באישום השלישי, שלח המערער מכתב דרישה לתשלום חוב לרחמים בן ישי במסגרת הליכי הוצאה לפועל. בנוסף לחייב, נשלח המכתב גם לתשעה מבני משפחתו, כולל גרושתו ובעלה החדש, סבתה של אשתו, דודיה והוריה. לפי הנטען באישום הרביעי שלח המערער מכתב לבנימין גולדשטיין (להלן: גולדשטיין) במסגרת תיק הוצאה לפועל. בנוסף לגולדשטיין, נשלח המכתב גם לשתי אחיותיו ובעליהן וכן להוריו. ביום 20.9.04 הרשיע בית הדין המחוזי את המערער בעבירה המיוחסת לו בקובלנה. בהחלטתו, ציין בית הדין כי שליחת המכתבים לבני משפחתם ושכניהם של המתלוננים מהווה פגיעה בפרטיותם והעובדה שהמתלוננים אכן שילמו את חובם אינה מצדיקה את התנהלותו של המערער.

פסק דין |
20/09/2007 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 3 |
עמודים – 6
על"ע 4743/02- עורך דין שמחה ניר נגד הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו

שמות השופטים: א פרוקציה,מ נאור,י עדיאל

ככלל, אין סתירה בין החובות. להיפך, "מי שאינו מסייע לבית המשפט להשליט צדק, אינו מסייע אף לשולחו; אדרבא – הוא מזיק לו" (בג"ץ 29/52 מנזר סנט וינסנט דה פאול נ' מועצת עיריית תל אביב-יפו, פ"ד ו 670, 676-675, וכן ראה ג' קלינג אתיקה בעריכת דין (תשס"א) 351-349). עורך דין יוכל לתת למרשו ייצוג הולם, רק אם יהא נאמן לערכי הגינות, הוגנות, יושר, אמירת אמת, נימוס וכבוד לזולת (בג"ץ 4495/99 הסניגוריה הציבורית המחוזית (תל-אביב והמרכז) נ' ועדת הערר לפי סעיף 12(ד) לחוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995, פ"ד נג(5) 625, 632-631; ע"א 6185/00 עו"ד מאהר חנא נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 366, 381-380). אולם, "פעמים מתחוללת התנגשות בין שתי החובות" (על"ע 7892/04 לעיל). בהתקיים התנגשות כזאת, "חובתו (ההיפותטית) של עורך דין כלפי מרשו וחובתו כלפי בית המשפט – חובתו כלפי בית המשפט נעלה ועדיפה" (ע"א 6185/00 לעיל, בע' 382). על כן לא ניתן לקבל את טענת המערער, כי חובתו כלפי הלקוח מצדיקה יחס של חוסר כבוד כלפי בית המשפט. הטעיית בית המשפט על-ידי יצירת מצג לפיו המערער מייצג את לקוחו במשפט על כל שלביו, והתנערות חלקית מהייצוג בשלב הסיכומים, יש בה משום גילוי יחס של חוסר כבוד בוטה מצד המערער כלפי בית המשפט. משכך, אף אם אניח שהיה במעשה זה כדי להועיל ללקוח – ואינני מניח זאת – אין מנוס מהרשעת המערער בעבירות בהן הרשיעו בית הדין הארצי. 11. אין לקבל גם את הטענה ש"כאשר עורך דין עושה את אשר הוא עושה בכוונות טהורות – הדבר לעולם אינו יכול להיחשב כעבירת משמעת גם אם עורך הדין שגה בפרשנותו את הדין אשר הנחה אותו בניהול המשפט".

פסק דין |
07/07/2005 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 3 |
עמודים – 21
על"ע 3954/03- עורך דין שמחה ניר נגד ' הועד המחוזי לשכת עורכי הדין

שמות השופטים: ת אור,א א לוי,א חיות

אתם הנהגתם בלשכת ההוצל"פ נורמה לפיה בקשות של הזוכים נענות לאלתר, ובאופן אוטומטי (האם אדוני בדק אם, למשל, מה שמתיימר להיות 'פסק דין' בתיק הוצל"פ זה אכן ניתן בסמכות?), ואילו בקשות של החייבים מושלכות לסל (האם אדוני מעוניין בדוגמאות קונקרטיות?). לפיכך כל בקשה שהייתי מגיש בתיק זה היתה גורמת לי לבזבוז זמן ולמפח נפש, בלי שאפילו הייתי זוכה להחלטה כלשהי, אשר ניתן לערער עליה, או לבקש רשות לערער עליה, ואני בסרט הזה כבר הייתי לא פעם. לא נותר לי אלא להזהיר אותך כי בכל נזק אשר ייגרם לי בתיק זה, אתה תשלם אותו מכיסך הפרטי. כדי להסיר מכשול מעיני עיוור, אני מציע לך להזמין אותי לדיון בעל פה בכל מה שיש לי להגיד בתיק הזה, משום שנלאתי כבר מלערוך בקשות כיד המשפטנות הטובה עלי, ולראותן מושלכות לסל". עורך-דין ע' ויצמן, בא-כוחו המלומד של המשיב, הועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין, טען, כי המערער, מכוח עיסוקו כעורך דין, חייב ביחס של כבוד לראש לשכת ההוצאה לפועל. להשקפת בא-כוח המשיב, הביטויים הכלולים במכתבו הנ"ל של המערער הנם הפרה של אותה חובה, והם מהווים עבירות של היעדר יחס של כבוד ופגיעה בכבוד בית המשפט, עבירה לפי סעיפים 2ו-32 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן-"הכללים") וסעיף 2)61) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"ו-1961 (להלן-"חוק הלשכה"); מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת דין, לפי סעיפים 53ו-1)61) לחוק הלשכה; והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, לפי סעיף 3)61) לחוק הלשכה. להשלמת התמונה אוסיף את אלה: א) על מכתבו של המערער הגיב ראש ההוצאה לפועל בהחלטה מיום 30.6.2002 בה נאמר, כי הבקשה של המערער היא בקשתו הראשונה בתיק זה, והוא הוסיף: "אם סבור החייב שנפל פגם בהליכים שבפני, יואיל להגיש בקשה בצירוף תצהיר ערוך כדין".

פסק דין |
04/08/2003 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 3 |
עמודים – 6
על"ע 2379-07- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו נגד עורך דין יהושע רוזנצוויג

שמות השופטים: מ נאור א רובינשטיין,י אלון

ולאור היותו עורך דין הרי שמדובר בעבירות פליליות שנעשו בנסיבות מחמירות וזאת בנוסף, כמובן, להיותן עבירה על סעיף 54 של חוק לשכת עורכי הדין תשכ"א-1961"; ובסעיף ח' בסוף הבקשה נאמר:"לבקשה זו לא מצורף תצהיר שכן כל הטענות והעובדות הקשורות למירמה מופיעות בפסק הדין ובטפסי 806 תיקי ההוצל"פ". (5) המשיב אף הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב ערעור במסגרתו הוגש תצהיר, בו חזר על טיעוניו וכתב: בסעיף 4 לבקשה: ". . . נפתחו תיקי הוצל"פ כנגד המבקשים תוך הטעייה ומירמה"; בסעיף 5 לבקשה:"עקב סירובו של עו"ד פלוני לפתוח תיק הוצל"פ כנגד המבקשים לפני גמר הליכי הערעור נזקקו המשיבים לעורך דין, שבעבור בצע כסף נאות לנקוט עבורם ומטעמם הליכים משפטיים המבוססים על אדני שווא ומירמה. המשיבים פנו לעו"ד פלוני. . . "המשיבים באמצעות עו"ד פלוני פתחו שני תיקי הוצאה לפועל כנגד המבקשים וזאת בכפילות במירמה והטעייה, ותוך הוספת סכומים המצוצים מן האצבע שאין להם כל אחיזה בפסק הדין, בניסיון לניפוח סכומי שכר הטרחה של עורך הדין וסכום החוב הכללי". בסעיפים 5-4 לתצהיר התומך בבקשה, חזר המשיב בנוסח זהה לדברים שצוטטו לעיל . (6) עינינו הרואות כי מלת המפתח הנשנית בכל האמור היא מרמה המיוחסת למתלונן 1. ג. (1) בית הדין המשמעתי המחוזי מפי אב בית הדין עו"ד מוסקונה הרשיע את המשיב בעבירות התנהגות בלתי חברית כלפי חבר למקצוע לפי כלל 26 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986(להלן הכללים או כללי האתיקה); התנהגות בחוסר דרך ארץ לצד שכנגד לפי כללים 23 ו- 33; ומעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין לפי סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961(להלן החוק).

פסק דין |
12/02/2008 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 5 |
עמודים – 12
ת"א (ראשון לציון) 36501-03-17- עורך דין ניר ליסטר נגד נוה ברדוגו

שמות השופטים: מוטי פירר

שונה הדבר ביחס לפתיחת תיק הוצל"פ למימוש החלטה או פסק דין ונקיטת הליכים במסגרתו, שכן מדובר בהליך מעין שיפוטי המתנהל בפני רשם ההוצאה לפועל המהווה בעל תפקיד שיפוטי או מעין שיפוטי על פי דין. לפיכך יש לקבוע כי פעולות האכיפה והגבייה הננקטות מכוח החלטות רשם ההוצאה לפועל חוסות תחת צילה של ההגנה. (ראו למשל רת"ק (מחוזי ב"ש) 50190-09-16 מיכה דוד נ' רז הוכמן ( 21.2.17 ); ת"א (שלום חיפה) 45933-09-12 סמי חמיד נ' פלאפון תקשורת בע"מ ( 21.4.16 ); ת"א (שלום רחובות) 19491-07-16 סאן וויז בע"מ נ' פזית בר עוז ( 6.11.17 ); תא"מ (שלום ראשל"צ) 4432-11-15 מיבל השקעות בע"מ נ' עמית חלפון רואי חשבון ( 20.06.17 )). 16 תובע הפונה לבית המשפט לקבלת סעד כספי או כל סעד אחר בר מימוש, ברגיל עושה זאת על מנת שבבוא היום, ככל ויזכה בסעד המבוקש, יוכל הוא לממש את פרי זכייתו. לפיכך, פתיחת תיק הוצל"פ ונקיטת הליכים למימוש פסק דין, הם צעדים הננקטים בקשר עם ההליך השיפוטי, ומהווים חלק משלביו השונים. באם תאמר אחרת, נרוקן מתוכן את ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק, כאשר מחד גיסא בית המשפט יחיל את ההגנה על הפעולות שקדמו להליך המשפטי, ואין צורך לומר אף על הפעולות שנכללו במסגרת הדיון, אך מאידך גיסא תישלל ההגנה מאותם ההליכים שנועדו למימוש זכייתו מול צדדים שלישיים. כך תסוכל למעשה ההגנה שביקש המחוקק לפרוש במסגרת הוראת החוק, תוצאה שאין הדעת סובלת (ר' עניין סמי חמיד דלעיל). 39. לטעמי, כאשר מדובר בתביעה לסכום קצוב המוגשת ישירות לרשם ההוצאה לפועל בהתאם להוראות סעיף 81א1 לחוק, כפי שארע בענייננו, קרובים הדברים עד מאוד לקבוצת העניינים השנייה המתוארת לעיל – דהיינו נקיטת הליכי גבייה במסגרת הליכים מעין שיפוטיים.

פסק דין |
19/06/2020 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 11 |
עמודים – 20
בפ (חיפה) 8/21- לשכת עוה״ד- ועדת האתיקה מחוז חיפה נגד ' יחייה פואד

שמות השופטים: עו״ד בוריס שרמן אב״ד,עו״ד יעקב טורס חב״ד,עו״ד תומא פלורה חב״ד

מאחר והנקבל לא שילם את חובו בהתאם לפסק הדין, נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל (תיק מספר 538523-06-20 בלשכת ההוצאה לפועל בנתניה) ביום 29/6/20, כאשר סכום החוב בתיק הוצל"פ במעמד פתיחתו עמד ע"ס 38,681 ₪ 63 דעתי היא, בדומה לגישת ביה"ד המשמעתי המחוזי בירושלים בבד"א 53/86 הוועד המחוזי בירושלים נ׳ עו"ד פלוני (פדי"ם ה׳, 74.72), כי ציית לפסק דין סיפי של בית משפט "ככלל, אני סבור, כי עורך דין שא המכוון אליו אישית, בצד למיטסט, משמיט דיגיא שריריה, לציבור הרחב פי בית המשפט, התנהגות כזאת מהויה גם ימתויה נורמת התנהגות שלילית עבירה של פגיעה בכבוד המקצוע של עריכת הדין. ימניגדת לאמיר בסעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, שכן פגיעה בתוקפן המוסרי של פסק-דין סופי של בית משפט היא פגיעה בכבודו של מקצוע עריכת הדין. פסיקת בתי המשפט. היא אחת מאבני התשתית שעליהן בני מקצוע עריכת הדין, ולכן אי ציות באמור עלול לפגוע באותה תשתית. ימכאן גם בכבוד המקצוע". 64 ראוי לציין את גישתו של ד"ר גבריאל קלינג ג׳ קלינג, אתיקה בעריכת דין (הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין-תשס"א), 352 (בה"ש 13) "נסיבותיו האישיות של עורך הדין עשויה להשפיע על העונש. אך אין מקום להתחשב בהן באשר לעצם קיים העבירה, בייחוד שהציבור אינו מודע לאירן נסיבות אישיית. ובעיני הציבור פוגעת התנהגותו של עורך הדין בכבוד המקצוע של עריכת הדין. " 65 האם הוכחו נסיבות מיוחדות המצדיקות סטיה מהכלל כי אי כיבוד פסק דין מהוור עבירה נישכעתית! הנקבל העיד בפנינו באופן כללי על מצבו הכלכלי והבריאותי, בו ניתן אולי להתחשב לעניין העונש, אך לא לעצם ההרשעה, ולא תנוך זאת במסמכים ואסמכתאות כלשהן מעבר לכך הנקבל לא הביא בפנינו שום ראיות אחרות בדבר הסיבות שמנעו ממנו להחזיר למתלוננת את כספה, על אף שהגיע להסכם להחזרת הכסף בתשלומים.

גזר דין |
04/09/2022 |
בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 26
ת"ק (באר שבע) 44576-04-16- רז הוכמן נגד מיכה דוד

שמות השופטים: אורי הדר

בפניי תביעתו של התובע לפיצוי בסך של 33,500 ולסעד של מחיקת שמו מרישומי לשכת ההוצאה לפועל בגין הליך של עיקול שננקט כנגדו ע"י הנתבע במסגרת תיק הוצל"פ מס' 1407728120. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את בעלי הדין ואת העד מטעם הנתבע החלטתי לקבל את התובענה בחלקה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן. העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים, בקצרה 1. ראשית, הקדמה: לא. נקודה. לא הייתה כל הצדקה לנקוט כנגד הנתבע בהליך של עיקול חשבונו בבנק. לא הייתה גם כל הצדקה לפתוח כנגד התובע תיק הוצאה לפועל. כך בפשטות. 2. עורך דין, והנתבע הינו עורך דין, אינו רק מי שאמור לייצג אינטרס של לקוח אלא שהוא גם מופקד על ביצוע פעולות בהתאם לדין. הרישיון לעריכת דין ניתן לו לשם כך בדיוק. 2 עורך דין, והנתבע אינו יוצא דופן בעניין זה, אינו חייב לבצע כל פעולה משפטית שלקוח מבקש, אם הוא בכלל ביקש בענייננו. 3. הדבר הראשון שאמור להנחות עורך דין בביצוע פעולותיו כמייצגו של מרשו הוא לפעול ע"פ הדין. עורך הדין משמש גם כזרועו הארוכה של בית משפט בכל הנוגע לפעולות על פי הדין ומכאן גם נגזר האמון שרוחש הציבור ורוחשים בתי המשפט לציבור עורכי הדין. ודוקו, הגשת בקשה לביצוע פסק הדין הינה פעולה שאמורה להיות פעולה על פי דין. 4. כאשר פסק דין קובע חיוב ברור ביחס לנתבעים שונים, אין שום הצדקה שעורך דין, גם אם לקוח מבקש ממנו לעשות כן, יפתח תיק הוצאה לפועל כנגד מי שפרע במלואו את החיוב שנפסק כנגדו. 5. עורך דין אינו שכיר חרב והוא אינו חייב לבצע כל פעולה שלקוח מבקש, אם הוא בכלל מבקש, אלא שהוא אמור להפעיל גם שיקול דעת עצמאי ובפרט שעה שהלקוח סומך את ידיו על עורך הדין ועל כך כי הוא מכיר את הדין הרלבנטי. 6. לגופו של עניין. התובע הינו מי שמחזיק במלוא הון המניות של חברת סמיט וורלד טרנס בע"מ (להלן: "החברה") והוא גם הדירקטור היחיד שלה.

פסק דין |
23/08/2016 |
תביעות קטנות – באר שבע
מאזכרים – 1 |
עמודים – 23
הוצל"פ (צפת) 6-15952-13-8- רשות השידור נגד ' חנאן דבאח

שמות השופטים: מלכה,עווידה עזאם

חובת תום הלב איננה מצטמצמת , אך ורק לשאלת נסיבות פתיחתו של הליך ההוצל"פ או לפירעונו של החוב. חובת תום הלב חולשת גם על אופן ניהולם של ההליכים בפני ראש ההוצל"פ. עקרון תום הלב בניהול הליכי ההוצאה לפועל, מחייב את הזוכה בתיק ההוצאה לפועל , לפעול, באופן סביר, לקבלת סעד המימוש בהליכי ההוצאה לפועל, ואין הוא יכול " לישון על זכותו " זו עד קץ כל הימים. אכן חוק ההתיישנות , התשי"ח-1958 מורה כי על הליכי הוצאה לפועל לא תחול התיישנות, ברם, אין בכך בכדי לפטור את הזוכה מחובתו לחתור לסיומו של הסכסוך בין הצדדים , ולפירעון החוב בתיק ההוצל"פ. תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש " תוכנית חיסכון" , אשר תמתין לזוכה פרק זמן ממושך , ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית. " 11. כן אין מקום להותיר את התיק פתוח ללא מסריה של אזהרה וללא כל פעולה שעה שהוא ממשיך לצבור ריביות שלא בצדק, לא אחת נקבע כי תיק ההוצל"פ אינו תכנית חיסכון ויש לפעול במסגרתו בהגינות ובתום לב, ראה ע"א (מחוזי ת"א) 2836/03 עיריית תל-אביב נ' מור תמר [פורסם בנבו] (מיום 24.1.06 ) עמד בית המשפט על כך שפתיחתו של תיק הוצאה לפועל וניהול ההליכים בו כפופים לתחולתו של עיקרון תום הלב. עיקרון תום הלב בניהול הליכי הוצאה לפועל מחייב את הזוכה לפעול, באופן סביר, לקבלת סעד המימוש בהליכי ההוצאה לפועל, ואין הוא יכול "לישון על זכותו" עד קץ כל הימים. תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש "תוכנית חסכון" לזוכה, אשר ממתין עד אין קץ, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית.

החלטה |
13/11/2023 |
רשם ההוצאה לפועל – צפת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 8
רערצ (תל אביב) 27722-12-20- עיריית תל-אביב-יפו נגד אליהו וקנין

שמות השופטים: טל חבקין

חובת תום הלב, חולשת גם על אופן ניהולם של ההליכים בפני ראש ההוצל"פ. לענין זה, סבורה אני, כי עקרון תום הלב בניהול הליכי הוצאה לפועל, מחייב את הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, לפעול, באופן סביר, לקבלת סעד המימוש בהליכי ההוצאה לפועל, ואין הוא יכול 'לישון על זכותו' זו, עד קץ כל הימים. אכן, כלל נקוט הוא, כי על הליכי הוצאה לפועל לא תחול התיישנות. ברם, אין בכך כדי לסתור את חובתו של הזוכה לחתור לסיומו של הסכסוך בין הצדדים. תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש 'תוכנית חסכון' לזוכה, אשר ממתינה עד אין קץ, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית. ויודגש, אין המדובר בהטלת חובה על הזוכה 'לרדוף' אחר החייב לשם מימושו של פסק הדין. ואם יתברר כי החייב התחמק מתשלום חובו במשך שנים, תוך החלפת כתובות מגורים, יציאה מן הארץ, או מטעם אחר, הרי שברור הוא, שאין זה מחובתו של הזוכה לנקוט בהליכים סבוכים, מיותרים ועתירי עלות, כדי לעלות על עקבותיו של החייב. אולם, מאידך, חלה חובה על הזוכה לנקוט בפעולות במסגרת תיק ההוצאה לפועל, לשם מימושו של פסק הדין. כך, תוגשם תכליתו של עקרון תום הלב בניהול הליכים משפטיים, בצורה המיטבית ביותר, תוך יעול הדיון ומניעת שימוש לרעה בו. וכך, כאמור, נראה לי כי לאור חובת תום הלב בניהול הליכים משפטיים ומרכזיותו של עקרון זה, ימנע בית משפט עצמו, דרך כלל, מלהעניק סעד לזוכה, אשר 'ישן על זכותו', ולא נקט בהליכים למימוש זכייתו בפסק דין, או למימושו של השטר, בהליכי ההוצאה לפועל" (ע"א (מחוזי ת"א) 2836/03 עיריית תל אביב נ' תמר, פסקה ו ( 24.1.2006 )).

החלטה |
16/12/2020 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 5
הוצל"פ (צפת) 505243-08-23- ציון ארביב נגד ' ***

שמות השופטים: מלכה,עווידה עזאם

הפסיקה קבעה שעיקרון תום הלב מוחל גם בהליכי הוצאה לפועל ושעל רשם ההוצאה לפועל ליישמו במקרים המתאימים. "פתיחתו של תיק הוצאה לפועל, למימושו של פסק דין, או לחילופין, של שטר, המוגש לביצוע כדרך שמבצעים בה פסק דין, וניהול ההליכים בו, כפופים אף הם לתחולתו של עקרון תום הלב, ועל ראש ההוצל"פ מוטלת החובה, כמו גם הסמכות, לדון ולהכריע בטענות מעין אלו. " (ע"א 2836/03 עיריית תל אביב נגד מור תמר , פורסם בנבו 24.01.06 -כב' השופטת יהודית שטופמן) "בקשת החייבת בטענת פרעתי – מתקבלת, במובן זה שנקבע שלא היה מקום לחידוש ההליכים בשני תיקי ההוצל"פ בגין האיחור הלא רב יחסית ביתרת התשלום, והכל לאור חוסר הפרופורציה שבין סנקציית חידוש ההליכים על מלוא יתרת החוב בתיקים לבין האיחור המסוים ולאור חוסר תום הלב מצד הזוכה, הן בעמידתו על הפעלת הסנקציה הנ"ל והן באופן שבו הגיש את הבקשות לחידוש ההליכים. אני מורה אפוא על ביטול כל ההליכים וההגבלות בשני תיקי ההוצל"פ שבנדון: 0169012096 + 0168566099, ועל סגירת התיקים. " (תיק הוצל"פ 0168566099, מפי כב' הרשם אבי כהן, פורסם בנבו) "האם עמידת הזוכה (או שמא עמידת בא-כחה) על קיום הזכות לגביית מלוא סכום הפסק, ופתיחת תיק ההוצל"פ, בגין האיחור בן ארבעת הימים בביצוע התשלום, הינה התנהלות תמת לב, או שמא, כטענת החייבים, מדובר בהתנהלות בחוסר תום-לב, שבגינה יש לסגור את תיק ההוצל"פ? . . . בנסיבות מסוימות, לא עצם עמידה על זכות חוקית קיימת או שימוש בזכות זאת, אלא האופן שבו בחר צד לחוזה לעמוד על זכותו, והאופן שבו הזכות מפורשת על ידיו, מהוות פגיעה בעקרון תום הלב.

החלטה |
11/12/2024 |
רשם ההוצאה לפועל – צפת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 12

חקיקה רלוונטית:

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין

28ג. (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין

(ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו. (ד) עורך דין, המבקש לקבל מידע בלבד מהתיק, בלי שנדרש עדכונו כבא כוח הצד בתיק, יציג ייפוי כוח שייחתם לא מוקדם משנה עובר להפקדתו, המאפשר קבלת מידע מהתיק ויצרף לבקשה לקבלת המידע העתק תעודת זהות של אותו צד. (ה) עורך דין המבקש כי פקיד או שליח ממשרדו יבצע פעולות בעבורו ידאג להפקיד בידי אותו אדם אישור שנחתם לא מוקדם משנה עובר להצגתו ולפיו אותו אדם מועסק על ידו ומוסמך לפעול מטעמו של עורך הדין; האישור יפרט גם את הפעולות אשר רשאי הפקיד או השליח לבצע בעבור עורך הדין.

תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991

סעיף: 3. ענינים שבהם יקויימו הליכים

חייב; (ב) בקשה להטלת עיקולים על כספי החייב, נכסיו או משכורתו המוחזקים אצל צד שלישי; (ג) הגשת בקשה להטלת הגבלות על חייב לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל; (ד) הגשת בקשה לקבלת מידע על חייב לפי סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל; (ה) הגשת בקשה לביטול הכרה בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים לפי פרק ז ' סימן ב' לחוק ההוצאה לפועל; (3) בתקנת משנה זו – "הגשה באופן מקוון" – הגשה באמצעות האזור האישי או ממשק בתי תכנה, ולגבי בקשות דחופות בלבד גם פקסימילה ודואר אלקטרוני כמפורט באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה; "הטלת עיקול" – לרבות מימוש גם אם העיקול התבקש טרם מצב החירום; "הליכים מבצעיים " – עיקול ותפיסת מיטלטלין, תפיסת רכב, פינוי לרבות מסירת הודעת פינוי, צו הבאה וצו מאסר ולמעט רישום עיקול על רכב או מקרקעין;" (ב) הדחיפות לענין תקנת משנה (א)(3) ו-(5) תיקבע בידי נשיא בית משפט. (ג) מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה; (ג1) דיון שנקבע בהוצאה לפועל לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת; מועד דיון שבוטל לפי תקנת משנה זו, ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה.

תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991

סעיף: 3. ענינים שבהם יקויימו הליכים

3. (א) בתקופת תקפה של ההודעה יקויימו דיונים רק בענינים המפורטים להלן: (1) מעצר ושחרור בערובה; (2) מעצר לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979; (3) עתירות דחופות לבית המשפט הגבוה לצדק; (4) עבירות לפי חיקוקים הנוגעים למצב החירום המיוחד; (5) סעדים זמניים דחופים בענינים אזרחיים; (6) (נמחקה); (7)3 דיוני קדם-משפט בהליכים אזרחיים בדרך של היוועדות חזותית לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אלא אם כן הסכימו הצדדים לקיום הדיון בנוכחות של באי כוחם; (8)3 עתירות מינהליות וערעורים לפי חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בדרך של היוועדות חזותית, בכפוף להסכמת הצדדים; (9)3 דיוני קדם-משפט בבית המשפט לענייני משפחה; (10)3 הליכים בבית המשפט לנוער, למעט דיוני הבאת ראיות בהליכים לפי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (א1) בתקופת תוקפה של ההודעה לא יתקיימו במערכת ההוצאה לפועל ההליכים והפעולות כמפורט להלן, והכול לפי תקנת משנה זו: (1)4 הגשת בקשה לפתיחת תיק, למעט בקשה כאמור שהיא אחת מאלה: (א) בקשות לביצוע פסק דין למזונות שהזוכה בהם אינו המוסד לביטוח לאומי; (ב) בקשות לביצוע שבהן הזוכה ביקש נקיטת הליך לפני המצאת אזהרה, אלא אם כן צורפו לבקשה ראיות או תצהיר המצדיקים את הגשת הבקשה במצב חירום מיוחד; (ג) בקשה לפתיחת הליכים לפי פרק י"ב לחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; (2) הגשת בקשה כמפורט להלן למעט במקרים דחופים שרשם הוצאה לפועל אישר לקיים: (א) בקשה לנקיטת הליכים מבצעיים נגד חייב; (ב) בקשה להטלת עיקולים על כספי החייב, נכסיו או משכורתו המוחזקים אצל צד שלישי; (ג) הגשת בקשה להטלת הגבלות על חייב לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל; (ד) הגשת בקשה לקבלת מידע על חייב לפי סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל; (ה) הגשת בקשה לביטול הכרה בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים לפי פרק ז

כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, התשע"ו-2016

סעיף: 14. מניעה משבת בדין

14. (א) רשם ההוצאה לפועל לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשם ההוצאה לפועל לא ישב בדין ביודעו שמתקיים אחד מאלה: (1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של רשם ההוצאה לפועל או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת; (2) יש לרשם ההוצאה לפועל עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה של הרשם יש עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו; (3) בטרם התמנה לתפקיד היה רשם ההוצאה לפועל מעורב באותו עניין הנדון בהליך שלפניו בתור בא כוח, בורר, מגשר, עד, יועץ מקצועי, מומחה או בדרך דומה אחרת; (4) בעל דין או עד מרכזי היה לקוחו של רשם ההוצאה לפועל קודם מינויו לכהונתו, ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז הטיפול בעניינו של אותו בעל דין או אותו עד; (5) עורך דין המייצג בעל דין היה שותפו של רשם ההוצאה לפועל ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז היותם שותפים; (6) עורך דין המייצג בעל דין מטפל בעניין של רשם ההוצאה לפועל או של בן משפחתו; (7) בן משפחה של רשם ההוצאה לפועל הוא עורך דין, שותף או שכיר, במשרד עורכי דין המייצג בעל דין. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), רשאי רשם ההוצאה לפועל לשבת בדין אם מפאת דחיפות העניין לא ניתן לקיים את ההליך לפני רשם הוצאה לפועל אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בעניין. (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב)(2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לשבת בדין אם העברת העניין לכל רשם הוצאה לפועל אחר לא תשנה את עילת הפסלות. (ה) האמור בסעיף קטן (ב) יחול גם על קרוב משפחה שאינו בן משפחה כהגדרתו בכללים אלה, אם סבר רשם ההוצאה לפועל כי יחסו אל אותו קרוב משפחה מונע אותו משבת בדין. (ו) אין באמור בכלל זה כדי למעט משיקול דעתו של נשיא בית משפט השלום, או שופט אחר שהנשיא קבע לכך, הדן, על פי סעיף 3ב לחוק, בערעור על החלטה של רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 15. הגשת בקשות ללשכה

15. (א) כל בקשה, זולת אם נעשתה תוך שמיעת המבקש בפני רשם ההוצאה לפועל, תהיה בכתב, חתומה בידי המבקש או בא כוחו, ותוגש או תישלח בדואר או בתקשורת בין מחשבים אל הלשכה שבה מתנהל התיק זולת בקשה דחופה שיש להגישה באופן ידני; בקשה כאמור שנשלחה בדואר לא תיחשב כבקשה שנתקבלה, אלא אם נתקבלה למעשה. (א1) בקשת זוכה לסגירת תיק או להקטנת חוב או לביטול הליכים יוגשו לפקיד בלשכה שבה מתנהל התיק או יישלחו באמצעות תקשורת בין מחשבים בלבד; בתיק מזונות ניתן להגיש בקשות להקטנת חוב גם באמצעות הדואר או הפקסימילה. (א1א) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו–(א1) יהיה ניתן להגיש בבית משפט שלום, שאין לידו לשכת הוצאה לפועל, בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל. (א2) בקשות אשר יוגשו ללשכה יהיו לפי טפסים 4 עד 4ו שבתוספת הראשונה, לפי העניין, ויצוין בהן קוד הסעד המבוקש כמפורט בכל טופס, לפי העניין, וכן תירשם תמצית הבקשה במקום המיועד לכך בטופס. האמור בתקנת משנה זו לא יחול על בקשות שמוגשות בתקשורת בין מחשבים. (א3) בקשה תהיה מודפסת או כתובה במכונת כתיבה, על גבי גיליונות נייר לבנים וחלקים בגודל 29.7 x 21 ס"מ (A4 ), על צד אחד בלבד של הגיליון, ויש להותיר שוליים של חמישה סנטימטרים לפחות; על אף האמור בתקנת משנה זו, אין לעורר התנגדות טכנית על בסיס פגם שבצורה. (א4) על המגיש בקשה באמצעות תקשורת בין מחשבים לוודא כי פרטי הצדדים שצוינו וכן פרטי הבקשה הוקלדו במלואם ובצורה מדויקת ומלאה. (ב) הבקשה תפרט את מספר תיק ההוצאה לפועל, את שמותיהם, מספרי זהותם ומעניהם של הזוכה ושל החייב, את הענין המבוקש ולגבי איזה מן החייבים הוא מבוקש. (ג) בבקשת חייב יפורטו נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), כתובת למשלוח דברי דואר, מענו המדויק האחרון, מספר המיקוד ואם טרם נקבע מספר מיקוד יצוין הדבר במפורש, וככל הניתן גם מספר טלפון לרבות מספר טלפון נייד; בקשה שאין מתקיימות בה הוראות תקנת משנה זו, לא תקובל בידי הלשכה. (ד) לבקשת חייב יצורף העתק צילומי של תעודת הזהות שלו, ובאין לו תעודת זהות העתק צילומי של תעודה מזהה אחרת, זולת אם צירף כבר העתק צילומי כאמור לבקשה קודמת שהגיש באותו תיק הוצאה לפועל. (ה) בקשה שלפי תקנות אלה יש להגיש בצירוף תצהיר או בצירוף ערובה, ולא צורפו לה תצהיר או ערובה, לפי העניין, לא תקובל לרישום.

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 37יא. חובת הודעה

37יא. חוקר הוצאה לפועל יודיע לועדה הממליצה – (1) על פתיחת תיק הוצאה לפועל נגדו ואת פרטי התיק; (2) על פתיחת חקירה נגדו בחשד לביצוע עבירה, למעט עבירת תעבורה כמשמעה בסעיף 1 לפקודת התעבורה; (2א) על פתיחת חקירה נגדו בשל חשד לביצוע עבירת משמעת לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, או על פתיחת חקירה נגדו לפי סעיף 12 לחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955; (3) אם הפך להיות לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור כמשמעותם בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981; (3א) אם הוכרז פושט רגל או פסול דין; (4) אם חל שינוי במענו האישי או במען משרדו ואת המען החדש; (5) על כל ענין העלול ליצור ניגוד ענינים בין חובותיו כחוקר הוצאה לפועל לבין ענייניו האישיים או ענינים שהיו בטיפולו במסגרת מקצועו או עיסוקיו האחרים.

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין

(ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא הוחלף הייצוג בתיק, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין מייצוג בתיק, ותשלח הודעה על כך לזוכה או לחייב, לפי העניין; (3) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה, יבוטל עיכוב הכספים כאשר מי שהחליף בייצוג בתיק, או הזוכה, ימציא פרטי מספר חשבון בנק כמפורט בתקנה 11(א)(4); (4) אם עורך הדין שנפטר שימש ככו נס נכסים, יודיע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק, לרשם ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, כדי לקבל את הנחיותיו. (ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו.

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 11. נספחים לבקשת ביצוע ותחליפיהם

11. (א) לא תקובל לרישום בקשת ביצוע אלא אם כן יפורטו בה ויצורפו לה המסמכים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) העתק מאושר של פסק הדין או של הפסיקתה או של ההחלטה או הצו, לפי העניין, ואם ניתנו שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציאם לחייב, יוגשו בצירוף אישור המצאה לחייב; נפתח תיק בתקשורת בין מחשבים, כאמור בתקנה 15(א), וצורף לבקשה העתק מפסק הדין או של הפסיקתה או של ההחלטה או הצו, לפי העניין, יצהיר בא כוחו של הזוכה במסגרת בקשת הביצוע, כי קיים בידו העתק מאושר הניתן להמצאה ללשכת ההוצאה לפועל לפי דרישה (1א) על אף האמור בפסקה (1), מקום שהזוכה נדרש להמציא אישור המצאת פסק הדין לחייב, יראו באישור חתום על ידי מערכת בתי המשפט לפי טופס 1ז, כי פסק הדין נשלח לפי תקנה 161(1)(ד) לתקנות סדר הדין, כאישור המצאת פסק הדין לחייב, אלא אם כן נקבעה בפסק הדין הוראה מפורשת לעניין דרך ההמצאה. (2) מקום שהזוכה מיוצג על ידי עורך דין-יפוי הכוח של עורך הדין, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה ועורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; היה זוכה מיוצג על ידי עורך דין על פי יפוי כוח כללי, יצא ידי חובתו לפי פסקה זו גם אם ציין בבקשת הביצוע את מקום הפקדת יפוי הכוח הכללי; (3) פרטי החייב כאמור בתוספת הראשונה לחוק, בפרטים 1 ו–2 או אישור בדבר פרטי החייב אם התקיים אחד מאלה: (א) פרטי החייב כאמור בתוספת הראשונה לחוק, בפרטים 1 ו–2 אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין ולא ניתן לתקנם לפי תקנה 10(ה); (ב) החייב אינו יחיד. הוראה זו לא תחול אם הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם.

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967

סעיף: 80. ערר וערעור

80. (א) הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל, רשאי להגיש ערר לפני ראש ההוצאה לפועל. (ב) צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף-קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו–(2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו–74(א), יהא בזכות. (ב1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), צווים והחלטות של רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, לרבות החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו–(2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו–74(א) ניתנים לערעור בזכות לפני בית המשפט לעניני משפחה בפני שופט אחד. (ב2) פסק דין של בית משפט שלום או של בית המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין, ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. (ג) הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך; רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאי להורות על השהיה או עיכוב ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו, ובלבד שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערר, ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין.

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 120. ערעור

120. (א) נקבעו בחוק הוראות בדבר הגשת ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור על החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל (בתקנה זו – ערעור), יוגש הערעור לבית משפט שלום שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה שבה ניתנו ההחלטה או הצו. (ב) ערעור יוגש בתוך עשרים ימים מיום מתן ההחלטה או הצו, אם ניתנו בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו; על ערעור כאמור יחול פרק י"ז לתקנות סדר הדין, בשינויים המחויבים, למעט תקנות 135, 137, 144 ו–150. (ב1) ערעור על החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, יוגש לבית המשפט לעניני משפחה שנתן את פסק הדין שהוגש לביצוע, ואם פסק הדין המבוצע ניתן שלא על ידי בית המשפט לענייני משפחה, יוגש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל שבה ניתנה ההחלטה. על ערעור כאמור יחול סימן ז' לפרק א' לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, אך לעניין ערובה תחול תקנת משנה (ז). (ג) – (ד) (בוטלו). (ה) נוסף על הקבוע בתקנה 134(ב) לתקנות סדר הדין, העתק מכתב הערעור והמצורפות אליו יומצאו לתיק ההוצאה לפועל. (ו) (בוטלה). (ז) בית המשפט שלערעור רשאי להורות למערער להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב, תוך מועד שקבע; לא קיים המערער את ההוראה בדבר הערובה, יירשם הערעור לדחיה ותומצא על כך הודעה לכל בעלי הדין. (ח) בית המשפט של ערעור רשאי לגבות ראיות נוספות אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן.

חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020

סעיף: 12. דיווח לכנסת

הגשת תביעת חוב בידי עובד שאינו מיוצג תקנה 133(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה, לפי העניין 29. המצאה לממונה או לנאמן בידי בעל עניין בהליכי חדלות פירעון תקנה 143(א) ו–(ב) לתקנות חדלות פירעון הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשכת הוצאה לפועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מנהל מערכת ההוצאה לפועל אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה או אתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה לפי העניין ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 30. הגשת תביעת חוב בידי נושה שאינו מיוצג בהליך פשיטת רגל שחלות לגביו ההוראות לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, כאמור בסעיף 373 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 תקנה 76(א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 31.