עורך דין פשיטות רגל בתל אביב

מהי פשיטת רגל והליך חדלות פירעון בישראל:

ההגדרה המשפטית של פשיטת רגל עורך דין פשיטות רגל בתל אביב

פשיטת רגל היא הליך משפטי המאפשר לאדם או לעסק שאינם מסוגלים לשלם את חובותיהם להכריז על מצב כלכלי זה באופן רשמי. בישראל, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, מסדיר את הליכי פשיטת הרגל ומחליף את פקודת פשיטת הרגל הישנה. מטרת החוק היא לאפשר שיקום כלכלי של החייב תוך הגנה על זכויות הנושים במסגרת הליך הוגן ויעיל.

התנאים להגשת בקשת פשיטת רגל עורך דין פשיטות רגל בתל אביב

בישראל, אדם יכול להגיש בקשה לפשיטת רגל כאשר אינו מסוגל לשלם את חובותיו. החוק החדש מגדיר מצב של "חדלות פירעון" כאשר אדם אינו יכול לשלם את חובותיו בהגיע מועד פירעונם. הליך זה פתוח לכל אדם שחובותיו עולים על סכום מינימלי שנקבע בחוק.

השינויים בחוק חדלות פירעון החדש

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקף בספטמבר 2019 הביא שינויים משמעותיים בתחום פשיטת הרגל בישראל. החוק החדש מדגיש את השיקום הכלכלי של החייב ומאפשר מסלול מהיר לחייבים בעלי חובות בהיקף נמוך.

ההבדלים המרכזיים בין החוק הישן לחדש

מיקוד בשיקום כלכלי – החוק החדש שם דגש על שיקום החייב וחזרתו למעגל הכלכלי
הליך מהיר לחובות קטנים – נוצר מסלול מיוחד לחייבים עם היקף חובות נמוך
ניהול ההליך – הועבר מבתי המשפט המחוזיים לרשות האכיפה והגבייה והממונה על הליכי חדלות פירעון
תקופת הפטר קצובה – נקבעה תקופה של שלוש שנים לקבלת הפטר, בניגוד למצב הקודם שבו תקופת ההפטר לא הייתה מוגבלת בזמן

מתי כדאי לפנות לעורך דין פשיטות רגל בתל אביב

סימנים לכך שאתם זקוקים לייעוץ משפטי בנושא חובות עורך דין פשיטות רגל בתל אביב

המצבים שמחייבים פנייה לעורך דין מומחה

<p>כאשר אתם מתמודדים עם אחד או יותר מהמצבים הבאים, מומלץ לשקול פנייה לעורך דין פשיטות רגל בתל אביב:

חובות שאינכם מצליחים לשלם למרות מאמצים כנים
התראות מנושים ותביעות משפטיות בגין חובות
פניות מהוצאה לפועל, עיקולים על חשבונות בנק או משכורת
קשיים בניהול ההתחייבויות הפיננסיות היומיומיות
חובות שמתגלגלים וריביות שמצטברות

היתרונות בפנייה לעורך דין פשיטות רגל בתל אביב

פנייה לעורך דין פשיטות רגל בתל אביב מעניקה יתרונות משמעותיים בהתמודדות עם חובות. עורך דין מנוסה יכול להציע אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית, לייצג אתכם מול נושים ובתי משפט, ולהוביל אתכם דרך ההליך המורכב של חדלות פירעון.

הערך המוסף של עורך דין פשיטות רגל בתל אביב

עורך דין פשיטות רגל הפועל בתל אביב מכיר היטב את המערכת המשפטית המקומית, בעל קשרים עם גורמים רלוונטיים בתחום, ויכול להציע שירות נגיש ויעיל לתושבי האזור. קרבה גיאוגרפית מאפשרת זמינות גבוהה לפגישות והתייעצויות, דבר שעשוי להיות קריטי בזמנים של לחץ כלכלי.

תהליך פשיטת רגל בישראל – מדריך מפורט

השלבים בהליך פשיטת רגל

תהליך פשיטת הרגל (או חדלות פירעון) בישראל כולל מספר שלבים מוגדרים. הכרת התהליך חיונית לכל מי ששוקל לפנות למסלול זה.

הגשת הבקשה לפשיטת רגל

השלב הראשון הוא הגשת בקשה לצו פתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון. הבקשה כוללת פירוט מלא של המצב הכלכלי של החייב, כולל נכסים, הכנסות, חובות ונושים.

ניהול ההליך וחקירת החייב

לאחר מתן צו פתיחת הליכים, ממונה נאמן לניהול נכסי החייב. הנאמן אחראי לחקור את מצבו הכלכלי של החייב, לאסוף את נכסיו ולפעול למימושם לטובת הנושים. במהלך התקופה, החייב נדרש לעמוד בחובות שונות כמו הגשת דוחות חודשיים ותשלומים שנקבעו.

אישור תוכנית פירעון וקבלת הפטר

בהתאם למצבו הכלכלי של החייב, נקבעת תוכנית פירעון שיכולה להימשך עד שלוש שנים. לאחר עמידה בתנאי התוכנית, החייב זכאי לקבל הפטר המשחרר אותו מחובותיו.

הדרישות והמסמכים הנדרשים להליך עורך דין פשיטות רגל בתל אביב

רשימת המסמכים שיש להכין מראש

הגשת בקשה לחדלות פירעון דורשת הכנה מדוקדקת של מסמכים רבים, ביניהם:

תלושי שכר או אישורי הכנסה אחרים
דפי חשבון בנק מתקופה של שנה לפחות
רשימה מלאה של כל החובות והנושים
אישורים על נכסים קיימים (דירה, רכב, חסכונות)
דוחות מס הכנסה מהשנים האחרונות
פירוט הוצאות משק הבית
מסמכים המעידים על מצב בריאותי או נסיבות מיוחדות, אם רלוונטי

העלויות הכרוכות בהליך פשיטת רגל

אגרות, הוצאות ושכר טרחת עורך דין

הליך פשיטת רגל כרוך בעלויות שחשוב להכיר מראש:

אגרת הגשת בקשה לצו פתיחת הליכים
שכר טרחת עורך דין (משתנה בהתאם למורכבות התיק)
תשלום לנאמן שממונה בתיק
תשלומים חודשיים במסגרת תוכנית הפירעון
הוצאות נלוות כמו הערכות שמאות לנכסים

היתרונות והחסרונות של הליך פשיטת רגל

היתרונות של פשיטת רגל

ההקלות והאפשרויות החדשות לחייבים עורך דין פשיטות רגל בתל אביב

הליך פשיטת רגל מציע מספר יתרונות משמעותיים:

הפסקת הליכי גבייה והוצאה לפועל
הקפאת ריביות וחיובים נוספים על החובות
אפשרות לקבלת הפטר מחובות לאחר עמידה בתוכנית הפירעון
הזדמנות לפתיחת דף חדש מבחינה כלכלית
הסדרת החובות במסגרת אחת, במקום התמודדות עם נושים רבים

החסרונות והמגבלות של ההליך

ההשלכות של פשיטת רגל על החיים האישיים והעסקיים

לצד היתרונות, חשוב להיות מודעים גם לחסרונות של הליך פשיטת רגל:

פגיעה אפשרית בדירוג האשראי למשך שנים
הגבלות שונות במהלך ההליך (על פתיחת חשבונות בנק, נטילת הלוואות, יציאה מהארץ)
פרסום ההליך במרשם הפומבי של הממונה על הליכי חדלות פירעון
השפעה אפשרית על תעסוקה בתחומים מסוימים
מכירת נכסים מסוימים לטובת כיסוי החובות

כיצד לבחור עורך דין פשיטות רגל בתל אביב

הקריטריונים לבחירת עורך דין מקצועי

שאלות חשובות שיש לשאול בפגישת ייעוץ ראשונית

בחירת עורך דין פשיטות רגל מתאים היא צעד קריטי בהצלחת התהליך. מומלץ לבדוק:

ניסיון מוכח בתחום פשיטות רגל וחדלות פירעון
היכרות עם החוק החדש והשינויים שחלו בתחום
המלצות ומשובים מלקוחות קודמים
גישה אישית ויכולת להתאים פתרון למצבכם הספציפי
שקיפות לגבי שכר הטרחה והעלויות הצפויות
זמינות ונגישות למענה לשאלות ולספקות

חשיבות המיקום והנגישות בתל אביב

עורך דין הממוקם בתל אביב יכול להציע יתרונות משמעותיים לתושבי האזור. המיקום המרכזי מאפשר גישה נוחה למשרדי הממונה על הליכי חדלות פירעון, לבתי המשפט ולמוסדות רלוונטיים אחרים.

אזורים מרכזיים לעורכי דין פשיטות רגל בעיר

בתל אביב ניתן למצוא ריכוזים של עורכי דין העוסקים בתחום פשיטות רגל באזורים הבאים:

מרכז העיר בקרבת בתי המשפט
אזור הבורסה ברמת גן הסמוכה
ציר רוטשילד ואזור העסקים המרכזי
שדרות שאול המלך והסביבה

חלופות להליך פשיטת רגל מלא

הסדרי חוב והסדרים מחוץ לכותלי בית המשפט

אפשרויות להסדרת חובות ללא הליך פשיטת רגל

לפני פנייה להליך פשיטת רגל מלא, כדאי לבחון חלופות שעשויות להיות מתאימות יותר למצבים מסוימים:

הסדרי חוב ישירים מול נושים
הליכי גישור וגישבור מול מוסדות פיננסיים
פריסת חובות והסדרי תשלומים מחודשים
איחוד תיקים בהוצאה לפועל
הגשת בקשה להסדר חוב במסגרת הליך חדלות פירעון מקוצר

תוכנית שיקום כלכלי ומימון מחדש

עורך דין פשיטות רגל יכול לסייע בבניית תוכנית שיקום כלכלי כוללת, שמטרתה להחזיר את החייב למסלול פיננסי יציב.

צעדים לשיקום פיננסי בליווי מקצועי עורך דין פשיטות רגל בתל אביב

תוכנית שיקום אפקטיבית עשויה לכלול:

ניתוח מעמיק של המצב הכלכלי הנוכחי
קביעת יעדים פיננסיים ריאליים
בניית תקציב מאוזן להתנהלות שוטפת
איתור מקורות הכנסה נוספים
ייעוץ לגבי התמודדות עם נושים
הדרכה לניהול פיננסי נכון בעתיד

סיפורי הצלחה של לקוחות שטופלו על ידי עורכי דין בתל אביב

מקרים לדוגמה של שיקום כלכלי

סיפורי הצלחה אמיתיים (בשינוי פרטים מזהים)

בעלי עסק שהתמוטט בשל משבר הקורונה הצליחו לקבל הפטר מחובות של מיליוני שקלים לאחר הליך חדלות פירעון שנוהל בצורה מקצועית. היום הם מנהלים עסק חדש ומצליח.

משפחה שנקלעה לחובות עקב טיפולים רפואיים יקרים קיבלה סיוע בהסדרת החובות באמצעות תוכנית פירעון מותאמת, ללא צורך בהליך פשיטת רגל מלא.

אדם שסבל מעיקולים על חשבון הבנק ועל המשכורת עקב הלוואות שנטל בתקופת משבר, קיבל ליווי מקצועי שהוביל להסרת העיקולים ולהסדר חוב הוגן.

הערכות ועדויות של לקוחות קודמים עורך דין פשיטות רגל בתל אביב

מה אומרים הלקוחות על טיפול מקצועי בפשיטת רגל

"לאחר שנים של התמודדות עם חובות, פניתי לעורך דין מומחה בתל אביב שהצליח לנווט אותי דרך הליך חדלות הפירעון. היום אני חופשי מחובות העבר ומנהל תקציב מאוזן."

"חששתי מאוד מהליך פשיטת רגל, אבל הליווי המקצועי והאנושי שקיבלתי הפך את התהליך לפחות מאיים. ההדרכה שקיבלתי לניהול כלכלי נכון שינתה את חיי."

"הפגישה הראשונה עם עורך הדין כבר הביאה לי תחושת הקלה. הידיעה שיש מישהו מקצועי שמטפל בבעיה ויודע איך להתמודד עם הנושים הייתה שווה כל שקל."

שאלות נפוצות על פשיטת רגל בישראל

תשובות לשאלות מרכזיות של חייבים

מענה מקצועי לחששות ודילמות נפוצות

האם אאבד את הדירה שלי בהליך פשיטת רגל? – לא בהכרח. החוק החדש מאפשר במקרים מסוימים לשמור על דירת מגורים, בכפוף לתנאים מסוימים ולשווי הדירה.
כמה זמן נמשך הליך פשיטת רגל? – בדרך כלל בין שנה לשלוש שנים, תלוי במורכבות התיק ובמצבו הכלכלי של החייב.
האם אוכל לפתוח חשבון בנק במהלך ההליך? – כן, אך יש מגבלות על ניהול החשבון ועל הפעולות שניתן לבצע בו.
האם אוכל לצאת מהארץ בזמן הליך פשיטת רגל? – נדרש אישור מיוחד מהממונה או מבית המשפט, אך הדבר אפשרי בנסיבות מסוימות.
מה קורה לחובות מזונות בהליך פשיטת רגל? – חובות מזונות אינם ניתנים להפטר ויש להמשיך ולשלמם גם במהלך ההליך.

מיתוסים שגויים על הליכי פשיטת רגל בישראל

הבהרות לגבי תפיסות מוטעות נפוצות

מיתוס: פשיטת רגל היא עבירה פלילית – עובדה: פשיטת רגל היא הליך אזרחי ולא פלילי, המאפשר לאדם שנקלע לקשיים כלכליים לקבל הזדמנות חדשה.
מיתוס</strong>: אחרי פשיטת רגל לא ניתן לקבל הלוואות לעולם – עובדה</strong>: אמנם ישנה השפעה על הדירוג האשראי, אך לאחר תקופה מסוימת ניתן לשקם את האשראי ולקבל הלוואות בתנאים מסוימים.
מיתוס: פשיטת רגל פוטרת מכל החובות – עובדה: ישנם חובות שאינם ניתנים להפטר, כמו קנסות, חובות שנוצרו במרמה וחובות מזונות.
מיתוס: אי אפשר לנהל עסק אחרי פשיטת רגל – עובדה: לאחר קבלת הפטר ניתן להקים ולנהל עסק חדש, עם מגבלות מסוימות בתקופה הראשונה.

סיכום: עורך דין פשיטות רגל בתל אביב – המפתח לשיקום כלכלי

בעידן של אתגרים כלכליים מורכבים, פנייה לעורך דין פשיטות רגל בתל אביב עשויה להיות הצעד המשמעותי ביותר בדרך לשיקום פיננסי. עורך דין מקצועי ומנוסה יכול להציע ליווי מקיף בהליך חדלות הפירעון, לסייע בהתמודדות עם נושים ומערכות ביורוקרטיות, ולהוביל לתוצאות אופטימליות בהתאם למצבו האישי של כל חייב.

השינויים בחקיקה הישראלית בתחום חדלות הפירעון פתחו אפשרויות חדשות ויעילות יותר עבור אנשים הנמצאים במצוקה כלכלית. עורכי הדין בתל אביב, מרכז העסקים והמשפט בישראל, מכירים היטב את המערכת ויכולים לנווט את לקוחותיהם דרך המסלול המורכב של הליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון.

פנייה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי ומותאם אישית היא הצעד הראשון בדרך ליציאה ממעגל החובות ולפתיחת פרק חדש ובריא יותר מבחינה כלכלית. זכרו כי עם הליווי הנכון, גם המצבים הכלכליים המאתגרים ביותר ניתנים לפתרון, ואפשר לחזור למסלול של התנהלות פיננסית בריאה ויציבה.

משרד עורכי דין בתל אביב

סימוכין:

פשר (תל-אביב-יפו) 1474/91- עורך דין יצחק פרדלסקי בתפקידו כנאמן על נכסי החייבים רבקה והנריך (צבי) גרינבלט נגד גרינבלט רבקה ואח

שמות השופטים: אלשיך ורדה

כעת, מן הדין לברר, האם חיוב זה תקף, והאם הוא מחייב את הנאמן. 6. דיני פשיטת הרגל, כמוהם כדיני פירוק החברות, הינם מערכת קוגנטית של דינים, העוסקים בחייב חדל פרעון, קרי – חייב שנקלע למצב בו מצבת חובותיו עולה על מצבת נכסיו. מטרתם של דיני פשיטת הרגל הינם, בקצירת האומר, כינוס של כל רכוש החייב בידי בעל-תפקיד, המשמש כנאמנם של ציבור הנושים, מימושו וחלוקתו בין הנושים, לפי סולם דיני הקדימה. לאחר מכן יהיה החייב זכאי, בתנאים מסויימים, לפתוח "דף חדש" בחייו, על-ידי בקשת הפטר. אחד הקשיים המרכזיים בהם נתקל הליך פשיטת הרגל, הינו הברחת נכסים – קרי, נסיון להוציא נכסים שלא כדין מן המסה העומדת לחלוקה. הברחת נכסים עשויה ללבוש צורות רבות; מהן שמותירות את הנכס, באמצעים שונים, בבעלות החייב ובשימושו, ומהן שמעבירות אותו, שלא כדין, לידי צד ג' שהחייב "חפץ ביקרו", במקום לידי הנאמן. קיימים אף מקרים, בהם נעשית העברה למראית עין לידי צד ג', כאשר בפועל נותר החייב בעל הנכס והמשתמש בו – כך למשל, רישום פיקטיבי של רכב החייב על-שם בן משפחה, כאשר החייב מוסיף להשתמש ברכב ולנהוג בו מנהג בעלים. מאחר והעקרון של "חובות יש לשלם, לאלתר ובמלואם" העומד מאחורי דיני פשיטת הרגל הינו קוגנטי, אין החייב רשאי להתנות עליו, אף בהיותו סולבנטי. טול לדוגמא הסכם שעורך פלוני החייב עם אחיו, ולפיו לאח ישנה זכות למנוע את מכר הדירה במקרה בו פלוני יקלע לחדלות פרעון (או אף "זכות וטו" על הפקעת הנכס במסגרת הליכי הוצאה לפועל). אך ברור הוא, כי להסכם כזה אין כל תוקף כלפי נושיו של החייב, והוא בטל כלפיהם הן מכח דיני חדלות הפרעון, והן מכח תקנת הציבור.

החלטה |
27/01/2004 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 3 |
עמודים – 6
פשר (באר-שבע) 19099-02-12- אליזבט טליה מאור נגד כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח

שמות השופטים: אריאל חזק

תל-אביב, טלפון: 03-5252537, מתמנה כמנהל מיוחד לנכסי החייבת לפי סעיף 23 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם 1980 (להלן:"פקודת פשיטת הרגל"). בתוך ארבעה ימים מיום קבלת צו הכינוס תיצור החייבת קשר עם המנהל המיוחד לצורך תיאום פגישה. המנהל המיוחד ייפגש עם החייבת בתוך עשרה ימים מיום שהחייבת יצרה עמו קשר לצורך מתן הנחיות לחייבת. בפגישתו עם החייבת יבהיר המנהל המיוחד לחייבת כי עליה להעמיד את קיום תנאי הכינוס בראש סדר העדיפויות. כן עליו להנחות את החייבת כיצד להגיש דוחותיו ועליו להבהיר לחייבת באופן חד משמעי כי אם תפגר בתשלום אחד או בהגשת דוח אחד ישקול ביהמ"ש ביטול צו הכינוס והחזרת ענייני החייבת להליכי ההוצל"פ אף ללא דיון. המנהל המיוחד יחתים את החייבת על הודעה כי קרא את צו הכינוס וכי ידוע לו, כי אם לא יקיים את הוראות הצו עלול בית-משפט להורות על ביטול צו הכינוס. מובהר שפגישה ראשונית זו תבוא בנוסף לפגישות שבהן תיחקר החייבת ולא במקומן. ג. יציאתה של החייבת מן הארץ מעוכבת עד למתן החלטה בבקשה להכריזה כפושטת רגל. החייבת תפקיד את דרכונה בידי הכונ"ר בתוך 7 ימים. ד. בנוסף לאמור לעיל, על החייב לפעול כדלקמן: 1. להתייצב בפני המנהל המיוחד, במשרדו, בכל עת שתידרש לכך, לצורך חקירה. 2. לשלם לכונ"ר לטובת נושיו סך של 800 החל מהיום. סכום זה יהיה צמוד למדד החל מהיום וישולם מידי חודש בחודשו, לא יאוחר מהיום ה-10 בכל חודש. 3. להגיש למנהל המיוחד תוך 10 ימים מהיום דו"ח על מצב עסקיו בשלושה העתקים. 4. להגיש למנהל המיוחד דו"ח חודשי על הכנסותיו והוצאותיו על-פי הטפסים שימסרו לו על-ידי הכונ"ר ובמועדים שייקבעו על-ידי הכונ"ר.

צו |
12/02/2012 |
מחוזי – באר שבע
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3
פשר (תל אביב) 32470-11-11- אמיר חיים מלר נגד כונס נכסים רשמי ת"ל אביב

שמות השופטים: חנה פלינר

רשמי תל אביב 2. עו"ד יריב שי ישינובסקי (מנהל מיוחד) פסק דין 1. ביום 18/4/16 התקיים בפניי דיון בבקשה למתן הפטר מותנה אשר הוגשה על-ידי החייב. בבקשתו זו הציע החייב להפטירו מחובותיו כנגד תשלום סך של 100,000 . לדיון זה התייצבו החייב ובא כוחו; ב"כ המנהל המיוחד, עו"ד משה תורג'מן; ב"כ הכנ"ר; וכן נציגי הנושים בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "בל"ל"); ב"כ הנושה מיקי עוז עסקים בע"מ (להלן: "מיקי עוז") והנושה משה ניסים; ב"כ עיריית תל אביב. כמו כן, התייצב הנושה משה ניסים בעצמו. במהלך הדיון עמד החייב על בקשתו, מנגד הן ב"כ המנהל המיוחד, הן נציגת הכנ"ר והן הנושים ביקשו את ביטול צו הכינוס לאלתר. מכאן שבפסק דין זה עליי להידרש לשאלת מתן הפטר מותנה, כבקשת החייב, או ביטול צו הכינוס, כמבוקש על-ידי יתר הגורמים. להלן העובדות הצריכות לענייננו. 2. צו הכינוס בעניינו של החייב ניתן ביום 14/6/12 והושת עליו צו תשלומים של 500 לחודש. יש לציין כי מדובר בהליך שני לחייב, זאת לאחר שהליך פשיטת רגל קודם שהתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר- שבע (6305/05) בוטל בעקבות דיון שהתקיים ביום 9/10/07 (להלן: "ההליך הקודם"). במסגרת דיון ההכרזה בהליך הקודם הוצגו ממצאים של חוקר פרטי ונטען כי החייב נהג שלא בתום לב, משכך חזר בו החייב מבקשתו למתן צו פשיטת רגל וההליך הקודם בוטל כאמור. 2 3. במסגרת ההליך הנוכחי הוגשו כנגד החייב 9 תביעות חוב בסכום כולל של 9,367,560 . ביום 30/9/13 הגיש המנהל המיוחד בקשה לביטול ההליך, ראו בקשה מס' 4 בתיק. ביום 23/10/13 הגיש החייב את תשובתו לבקשת הביטול, ביום 4/12/13 הצטרף הכנ"ר לעמדת המנהל המיוחד וטען כי בשל חוסר תום לבו של החייב יש לבטל את ההליכים.

פסק דין |
20/04/2016 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 7

פסיקה רלוונטית:

ע"א 3631/21- מיכאל מייק בן אהרון ש"ר נגד כונס הנכסים הרשמי ת"ל אביב

שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,ד מינץ

דרישה זו משתלבת עם העיקרון הכללי השזור בכל תחומי המשפט על פיו "לא יהא חוטא נשכר" (ראו: ע"א 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה ט"ז ( 6.10.2013 )). 12. על רקע זה, מקום בו מדובר בהליך פשיטת רגל שנפתח לבקשת החייב, הפרת חובת תום הלב על ידו עשויה לגרור אחריה תוצאות קשות, החל מעת יצירת החובות, דרך כל שלבי ההליך ועד לשקילת מתן הפטר לחייב ואף לאחריו. 6 כך, יצירת חובות בחוסר תום לב עלולה להביא לביטול הליכי פשיטת הרגל (סעיף 18ה(א)(2) לפקודה; וראו למשל: ע"א 4288/21 כהן נ' עו"ד סאלם סוהיל בתפקידו כמנהל מיוחד ( 27.6.2021 ) (להלן: עניין כהן)). חוסר תום לב קיצוני מצד החייב ביצירת חובותיו עשוי אף להביא לנעילת שערי ההליך לפניו עוד בטרם ניתן צו כינוס (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי ( 4.5.2003 )). כך, הגשת בקשת חייב לפתוח בהליכי פשיטת רגל בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים לרעה, עלולה גם כן להביא לביטול הליכי פשיטת הרגל (סעיף 18ה(א)(2) לפקודה; לדוגמה: ע"א 3382/17 צימבר נ' סמט ( 29.8.2018 ); ע"א 149/90 קלאר נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה(3) 61 (1991)), ואף לנעילת שערי ההליך לפני החייב עוד בטרם מתן צו כינוס (שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 111 (מהדורה שלישית, 2010); עניין ד. מ. , פסקה 28; אם כי ראו עניין בלום, פסקה 20; עומר קמחי "דרישת תום הלב בהליך פשיטת רגל לבקשת חייב" משפטים מו 845, 865 (2017) המביעים בעניין זה גישה מרוככת יותר). כך בהמשך הדרך, התנהלות חסרת תום לב מצד החייב בשלב כינוס הנכסים ועד למתן צו פשיטת הרגל, הבאה לידי ביטוי בין היתר באי-שיתוף פעולה עם בעל התפקיד ובית המשפט, הימנעות מחשיפת כלל המידע הנדרש להערכת היקף נכסיו וכושר השתכרותו של החייב, אי-עמידה במגבלות ואי-עמידה בחובת תשלומים, עשויה גם היא להביא לביטול ההליכים ב

פסק דין |
07/12/2021 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 39 |
עמודים – 14
– דגנית פיגון נגד 1. כונס הנכסים הרישמי

שמות השופטים: א פרוקציה ע ארבל,י אלון

ובהקשר דומה (מפי השופט זוסמן): "משהחלו הליכי פשיטת רגל, אין סידור ענייני החייב נתון עוד להסכם פרטי בינו לבין נושיו, אלא לציבור ענין בסילוק חובותיו של החייב בשים לב לדרישות המוסר המסחרי" (ע"א 172/57 מקבל הנכסים הרשמי נ' נודלמן, פ"ד יא 1177, 1179 (1957) (הדגשה לא במקור)). בהקשר זה, ראוי להתייחס להיבט תום הלב הנדרש מחייב בפשיטת רגל מבחינת המשמעות הערכית והמסר הציבורי העולה ממנו, לפיו אין מקום לזכות אדם ביתרונות הנובעים מהליכי הסדר חובותיו, ולפוטרו מהם אלא אם נמצא ראוי לכך בדרך התנהגותו (השוו ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד, פ"ד נז(4) 211, 224 (2003) (השופט גרוניס)). 24. בית משפט המתבקש לשקול מתן צו הפטר נדרש, אפוא, להתייחס למערכת ענפה של גורמים ולשקללם, כדי להגשים את תכליותיו של הליך פשיטת הרגל על מלוא מורכבותו. מעמדו של תסקיר הכונס הרשמי לצורך צו הפטר 25. הכונס הרשמי הוא גורם מקצועי, בעל מעמד סטטוטורי בהליכי פשיטת רגל. הוא גוף אובייקטיבי, הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, ומהווה זרוע של המדינה לצורך פיקוח על הליכי פשיטת רגל המתנהלים ברחבי המדינה. אחד מתפקידיו של הכונס הרשמי הוא לתת חוות דעת ותסקירים לבית המשפט לצורך הליכים שיפוטיים בענייני פשיטת רגל. לחוות דעת הכונס משקל נכבד בשיקולי בית המשפט, ועל האמור בהן חלה חזקת התקינות (סעיף 68 לפקודה). מעורבותו של הכונס הרשמי בבקשות החייב המוגשות במסגרת הליכי פשיטת רגל נושאת אופי מייעץ, וחובת ההחלטה הראשונית מוטלת על בית המשפט. יש, אכן, להבחין בין תפקידו של בית המשפט כגורם בקרה ופיקוח על פעולותיו של נאמן בפשיטת רגל, לבין תפקידו השיפוטי כבעל סמכות הכרעה ראשונית, אשר במסגרתה מביע הכונס הרשמי את עמדתו המקצועית מכח תפקידו כמפקח הציבורי על הליכי פשיטת הרגל (ע"א 509/00 לוי נ' עו"ד ברכה, הנאמן בפשיטת רגל, פ"ד נה(4) 410, 427 (2001)); בהליכים למתן צו הפטר, הכרעתו של בית המשפט היא בעלת אופי ראשוני, ובמסגרתה עמדת הכונס הרשמי היא בעלת אופי מייעץ.

פסק דין |
09/08/2009 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 3304 |
עמודים – 14
פשר (חיפה) 43416-09-13- בעניין נגד ובעניין

שמות השופטים: עפרה אטיאס

בנסיבות חריגות, מקום בו ניהול הליך פשיטת רגל יגרום להכבדה יתרה על הקופה הציבורית ולבזבוז כספי ציבור וזמן שיפוטי ומערכתי יקר, אין זה מן הנמנע כי בית המשפט יפעיל שיקול דעתו ויחליט כי אין הצדקה לכך שזכות הגישה לערכאות תגבר על זכויות אחרות, חשובות לא פחות. כך לדוגמה, מקרה בו תקופת המאסר היא ממושכת ומדובר באסיר המרצה עונשו בתנאי מאסר מיוחדים, שאז ההכבדה על ניהול ההליך, לרבות עריכת חקירות על ידי הכונ"ר, איתור מסמכים על ידי החייב וניהול דיונים בבית המשפט, עשויה להצדיק דחיית הבקשה על הסף, משום שהתועלת במתן רשות לאותו אסיר בניהול ההליך אינה שקולה לנזק שייגרם למתדיינים אחרים ולקופה הציבורית". (ההדגשות אינן במקור, ע"א) בדומהלכךנפסקכיתקופתמאסרארוכההינהשיקולמשמעותיבדחייתבקשתאסירלהתקבללהליךפשיטתהרגל,בשים לבלקושילבחוןאתהתאמתולהליךבשלמאסרו. וכךקבע כב' השופט יחזקאל קינר בפש"ר (מחוזי מרכז) 30062-11-11ביטון (אסיר) נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (פורסם בנבו, 20.6.2013 ): 4 "בעיקרון, אינני סבור שהליך פשיטת הרגל מתאים לחייב המרצה תקופת מאסר ארוכה. הליך פשיטת הרגל נועד לאפשר לחייבים החפצים בכך לקיים את חובותיהם שבהליך פשיטת הרגל, לשלם תשלומים לנושיהם, ולקבל בסופו של יום הפטר אשר ישחרר אותם מחובותיהם. חלק משמעותי מההליך הינו בחינת התנהלות תקינה של החייבים, בדיקת התנהלותם הכספית, לרבות בחינה האם אין הם יוצרים חובות חדשים. לצורך כך נדרשים החייבים להגיש דוחות חודשיים או דו חודשיים בדבר הכנסותיהם והוצאותיהם. כאשר חייב מרצה תקופת מאסר ארוכה לא ניתן לבחון את התאמתו להליך פשיטת הרגל והאם הוא מתנהל בחיים "הרגילים" באופן סדיר ותקין ובלא ליצור חובות חדשים.

פסק דין |
30/07/2014 |
מחוזי – חיפה
מאזכרים – 11 |
עמודים – 5
פשר (נצרת) 51644-06-15- אהרן יוסף זיסר נגד עורך דין פייסל מוסא

שמות השופטים: עינב גולומוב

בנוסף, הצביע המנהל המיוחד על כך שאותר הסכם משנת 2012 ביחס לעסקת מקרקעין בתל-אביב, שהחייב הוא צד לו. בזיקה לכך, הוגשה תביעת חוב מטעם רשויות מיסוי מקרקעין כנגד החייב, לפיה בוצעה עסקה ע"י בשווי של מעל 16 מיליון . החייב צירף מסמכים המעידים על ביטול העסקה, אולם תצהיר שצירף שהוגש לטענתו לרשויות המס, איננו חתום, והבהרות נוספות שנדרשו מממנו על-די המנהל המיוחד לא ניתנו. אפנה בעניין זה אף להחלטה מיום 14.2.18 , כאשר מאז לא סופקו המסמכים שנדרשו על-ידי המנהל המיוחד לצורך הבהרת תמונת הזכויות והעסקאות (ר' סעיף 10 לדו"ח המשלים של המנהל המיוחד). 24. על רקע כל המקובץ, מסקנתי היא כי החייב נוהג במהלך ההליך בחוסר תום לב מהותי. מושכלות יסוד הן כי על חייב בהליך של פשיטת רגל להתנהל בתום לב מלא, ובכלל זה מחובתו לפרוש בפני בעל התפקיד ובית המשפט תמונה מלאה, מפורטת ואמינה של כל הנתונים הרלבנטיים להתנהלותו, ובכלל זה – משלוח ידו, עיסוקיו, הכנסותיו ורכושו. כפי שנפסק ע"י בית המשפט העליון: 9 "בהיות הליך פשיטת הרגל הליך של "חסד המחוקק", יש לדעתי לדקדק בעניין חובות הגילוי ככל משפטן וחוקותן. אין המידע הנמסר לכונס הנכסים הרשמי בחינת "תכנית כבקשתך"; גם לא לחייב לשפוט מה ימסר לכונס הרשמי ומה ינצור; התמונה הניתנת לכונס צריכה להיות מלאה, ובמקרה שמסופק החייב באשר לחומר פלוני – יכריע לכיוון מסירתו. זו משמעותו של תום הלב – הנה פתחתי בפני הכונס את כל הצפונות, יבדוק ויראה כי אכן כטענתי עשיתי כל שניתן ולא צלחה דרכי, ועל כן יסייע לי להשתחרר על-ידי פשיטת רגל" (ע"א 7113/06 אביגדור ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים) (2008)).

פסק דין |
31/01/2019 |
מחוזי – נצרת
מאזכרים – 1 |
עמודים – 10
פשר (באר-שבע) 1126-04-12- ניקולאי זלניאק נגד כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח

שמות השופטים: אריאל חזק

אביב, טלפון: 03-5252537, מתמנה כמנהל מיוחד לנכסי החייב לפי סעיף 23 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם 1980 (להלן:"פקודת פשיטת הרגל"). בתוך ארבעה ימים מיום קבלת צו הכינוס יצור החייב קשר עם המנהל המיוחד לצורך תיאום פגישה. המנהל המיוחד ייפגש עם החייב בתוך עשרה ימים מיום שהחייב יצר עמו קשר לצורך מתן הנחיות לחייב. בפגישתו עם החייב יבהיר המנהל המיוחד לחייב כי עליו להעמיד את קיום תנאי הכינוס בראש סדר העדיפויות. כן עליו להנחות את החייב כיצד להגיש דוחותיו ועליו להבהיר לחייב באופן חד משמעי כי אם יפגר בתשלום אחד או בהגשת דו"ח אחד ישקול בית המשפט ביטול צו הכינוס והחזרת ענייני החייב להליכי ההוצל"פ אף ללא דיון. המנהל המיוחד יחתים את החייב על הודעה כי קרא את צו הכינוס וכי ידוע לו, כי אם לא יקיים את הוראות הצו עלול בית-משפט להורות על ביטול צו הכינוס. מובהר שפגישה ראשונית זו תבוא בנוסף לפגישות שבהן ייחקר החייב ולא במקומן. ג. יציאתו של החייב מן הארץ מעוכבת עד למתן החלטה בבקשה להכריזו כפושט רגל. החייב יפקיד את דרכונו בידי הכונ"ר בתוך 7 ימים. ד. בנוסף לאמור לעיל, על החייב לפעול כדלקמן: 1. להתייצב בפני המנהל המיוחד, במשרדו, בכל עת שיידרש לכך, לצורך חקירה. 2. לשלם לכונ"ר לטובת נושיו סך של 750 החל מהיום. סכום זה יהיה צמוד למדד החל מהיום וישולם מידי חודש בחודשו, לא יאוחר מהיום ה-10 בכל חודש. 3. להגיש למנהל המיוחד תוך 10 ימים מהיום דו"ח על מצב עסקיו בשלושה העתקים. 4. להגיש למנהל המיוחד דו"ח חודשי על הכנסותיו והוצאותיו על-פי הטפסים שימסרו לו על-ידי הכונ"ר ובמועדים שייקבעו על-ידי הכונ"ר.

צו |
01/04/2012 |
מחוזי – באר שבע
מאזכרים – 1 |
עמודים – 3
פשר (ירושלים) 39684-02-15- רונן בטאט נגד כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים

שמות השופטים: נמרוד פלקס

לטענת המנהל המיוחד נוכח כל המחדלים שתוארו, ובייחוד בשים לב לכך שחלק הארי של החובות מורכב מעבירות מרמה, יש להורות על ביטול הליך הפש"ר. 3. החייב הביע התנגדות נחרצת לעמדת המנהל המיוחד. טענתו היא כי המנהל המיוחד התנהל בחוסר תום לב משווע שכן הוא עודד את החייב בכל העת להעביר כספים מוגנים לקופת הכינוס, כאשר כעת הוא מבקש לבטל את ההליך מעיקרו. החייב פעל בכל העת להמצאת המסמכים שהתבקשו ע"י המנהל המיוחד, פעל להגשת דו"חות כנדרש וכן שילם ככל יכולתו את התשלומים העיתיים, חרף מצבו הכלכלי הקשה. מדובר בהליך המתנהל מזה שמונה שנים, החייב הציע הצעת פדיון ראויה אשר תוביל לכך שלאחר פדיון הזכויות המוגנות תעמוד קופת הכינוס ע"ס כ-251,000 , סכום מכובד וראוי לסיום ההליך. 4. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את עמדת המנהל המיוחד ולהורות על ביטול הליכי הפש"ר. 5. בסעיף 18ה(א)(2) לפקודה נקבע כי בית המשפט רשאי לדחות בקשה למתן צו הפטר אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו. בפסיקת בתי המשפט נקבע כי חובת תום הלב כוללת שני רובדי זמן, האחד, בעת יצירת החובות; האחר, במהלך ניהול ההליך. ראו: ע"א 3631/21 מיכאל מייק בן אהרון שר נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב ( 7.12.2021 ). 6. אכן, צודק המנהל המיוחד בטענתו כי אי תשלום החיוב העיתי יכול ויוביל לביטול הליך הפש"ר בשל התנהלות שאינה תמת לב מצד החייב. לעניין זה ראו: ע"א 359/21 אפללו נ' כונס נכסים הרשמי ( 25.4.2021 ); ע"א 3296/16 יחיאל גרבש נ' איתן ארז-נאמן ( 14.11.2017 ); ע"א 2063/07 יצחקי נ' הכונס הרשמי ( 31.7.2018 ), ע"א 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי עו"ד ( 2.10.2019 )).

החלטה |
10/01/2023 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
פשר (באר-שבע) 36159-10-12- חנניה בנבנישתי נגד כונס הנכסים הרשמי באר שבע והדרום ואח

שמות השופטים: יעקב פרסקי

כמנהל מיוחד לנכסי החייב לפי סעיף 23 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם – 1980 (להלן:"פקודת פשיטת הרגל"). בתוך ארבעה ימים מיום קבלת צו הכינוס יצור החייב קשר עם המנהל המיוחד לצורך תיאום פגישה. המנהל המיוחד ייפגש עם החייב בתוך עשרה ימים מיום שהחייב יצר עמו קשר לצורך מתן הנחיות לחייב. בפגישתו עם החייב יבהיר המנהל המיוחד לחייב כי עליו להעמיד את קיום תנאי הכינוס בראש סדר העדיפויות. כן עליו להנחות את החייב כיצד להגיש דוחותיו ועליו להבהיר לחייב באופן חד משמעי כי אם יפגר בתשלום אחד או בהגשת דו"ח אחד ישקול בית המשפט ביטול צו הכינוס והחזרת ענייני החייב להליכי ההוצל"פ אף ללא דיון. המנהל המיוחד יחתים את החייב על הודעה כי קרא את צו הכינוס וכי ידוע לו, כי אם לא יקיים את הוראות הצו עלול בית-משפט להורות על ביטול צו הכינוס. מובהר שפגישה ראשונית זו תבוא בנוסף לפגישות שבהן ייחקר החייב ולא במקומן. ג. יציאתו של החייב מן הארץ מעוכבת עד למתן החלטה בבקשה להכריזו כפושט רגל. החייב יפקיד את דרכונו בידי הכונ"ר בתוך 7 ימים. ד. בנוסף לאמור לעיל, על החייב לפעול כדלקמן: 1. להתייצב בפני המנהל המיוחד, במשרדו, בכל עת שיידרש לכך, לצורך חקירה. 2. לשלם לכונ"ר לטובת נושיו סך של 500 החל מהיום. סכום זה יהיה צמוד למדד החל מהיום וישולם מידי חודש בחודשו, לא יאוחר מהיום ה-10 בכל חודש. 3. להגיש למנהל המיוחד תוך 10 ימים מהיום דו"ח על מצב עסקיו בשלושה העתקים. 4. להגיש למנהל המיוחד דו"ח חודשי על הכנסותיו והוצאותיו על-פי הטפסים שימסרו לו על-ידי הכונ"ר ובמועדים שייקבעו על-ידי הכונ"ר.

צו |
22/10/2012 |
מחוזי – באר שבע
מאזכרים – 1 |
עמודים – 3
פשר (ירושלים) 4217/07- בועז יונה נגד עורך דין יצחק מולכו

שמות השופטים: אביגדור דורות

החייב טען כי הליך פשיטת הרגל נועד לשרת שתי תכליות: האחת, עניינה בנושים והיא כינוס נכסיו של החייב לצורך פרעון חובותיו והשניה, עניינה בחייב כך שיתאפשר לו "לפתוח דף חדש" ולהתקדם בדרך חדשה וזאת כאשר לא יהיה בהליכי פשיטת הרגל לסייע לנושים. בקשר לכך מפנה החייב לרע"א 2282/03 ראובן גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(ד), 810 ( 10.2.04 )ולבש"א (ת"א) 13671/03 אלוני בנימין נ' כונס הנכסים הרשמי-מחוז תל אביב, תק-מח 2004(4), 3162 (2004). 17. במסגרת הבקשה טען החייב כי הוא שיתף פעולה באופן מלא עם המנהל המיוחד ועם הכונס הרשמי וכי שיתוף הפעולה התקיים עוד משלב החקירה הראשונה בהליך הפלילי. כמו כן, החייב טען כי מסר למנהל המיוחד את כל המידע הרלוונטי וכן יפוי כוח כללי המתיר למנהל המיוחד לחקור ולקבל כל מידע בקשר לנכסים הנוגעים לעניין ונמצאים ברחבי העולם. 18. למיטב ידיעתו של החייב המנהל המיוחד הצליח לפעול בנוגע לקבוצת חפציבה באופן שהביא לצבירת מאות מיליוני שקלים בקופתה וכן הוא מניב הכנסות חודשיות מנכסים אותם הוא מתפעל. 19. החייב טען כי חוק חדלות פירעון החדש שם דגש על שיקומו של החייב כאזרח מתפקד היכול לעמוד ברשות עצמו. בהמשך לכך, טען החייב כי במקרה דנן, מתן הפטר לחובותיו יביא לשיקומו ולכך שיוכל למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלו. 20. עוד טען החייב כי הליך פשיטת הרגל בעניינו נמשך במועד הגשת הבקשה 10 שנים ונכון למתן החלטה זו כ-15 שנים. לטענת החייב מדובר בניהול הליך פשיטת רגל שנים רבות מעבר למקובל וכי רק בשל כך יש לתת לו הפטר. בקשר לכך, מפנה החייב לפש"ר 2274/06 שרה חימאווי נ' כונס הנכסים הרשמי ( 17.5.15 ) ופש"ר 34561-12-09 יוסף מורד נ' כונס הנכסים הרשמי ( 28.5.15 ) אשר שמו דגש על הזמן הרב שנוהל תיק פשיטת הרגל והצורך בסיומו של ההליך תוך זמן סביר.

החלטה |
02/08/2022 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 0 |
עמודים – 40
פרק (תל אביב) 466/93- עורך דין איתן ארז-הנאמן לנכסי החייב יחיאל גרבש נגד יחיאל גרבש

שמות השופטים: חגי ברנר

התנהלות בתום לב במסגרת הליך פשיטת הרגל, מאפשרת אף לנהלו באופן יעיל תוך שיתוף פעולה מצדו של החייב עם הנאמן ומילוי כל החובות המוטלות עליו. החייב נדרש להתייצב לחקירה לפי דרישת הנאמן, על מנת שיוכל הנאמן לאתר נכסים נוספים ולהמליץ על המשך ניהול התיק, להגיש דו"חות על הכנסותיו והוצאותיו ולעמוד בתשלומים החודשיים שהושתו עליו. עמידתו של החייב בתנאים אלו, תאפשר לו בבוא העת לזכות בהפטר המיוחל ובכך לפתוח דף חדש. מנגד, אי עמידה בתנאים אלו עשויה להעיד על חוסר תום לבו של החייב ולהצדיק את ביטולו של הליך הפש"ר: "אין כל הצדקה לתת "קרש הצלה" לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, או אינו משתף פעולה עם הכנ"ר או עם הנאמן שמונה על נכסיו או אינו עומד בתנאי צו הכינוס בעניינו. אין גם מקום או הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שאינו ממלא אחר צו הכינוס ככתבו וכלשונו ונוהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר. יתר על כן, בהליך בו מבקש החייב את הגנת החברה מפני נושיו, אין חובה על הכנ"ר "לרדוף" אחר החייב כדי שימציא מסמכים וישלם תשלומים חודשיים במועדם. עצם הצורך להגיע לבית משפט כדי לבקש מהחייב לבצע פעולות שהיה עליו חובה לבצען כדי לזכות בהגנת פקודת פשיטת רגל (נוסח חדש), תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), די בו כדי להעיד על חוסר תום לבו בהליך. . . " פש"ר (י-ם) 977/04 ג'נט שריקי נ' כונס הנכסים הרשמי – מחוז ירושלים (פורסם בנבו, 21.11.2010 ) 19. במקרה שלפנינו, נותק הקשר עם החייב מאז שנת 2011. בדיון האחרון שהתקיים ביום 9.11.2011 , נמחקה בקשת החייב למתן הפטר במתכונת שהוגשה, ומאז לא התקבלה כל הצעה נוספת מצידו של החייב. יתרה מזאת, הנאמן נאלץ לפנות לבית המשפט בבקשה לקבל צו המורה לחייב להתייצב לחקירה במשרדי הנאמן, לאחר שהחייב לא התייצב לחקירות.

החלטה |
15/07/2015 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 7
פשר (נצרת) 3958-01-16- מוחמד אבו ראס נגד כונס הנכסים הרשמי

שמות השופטים: אסף זגורי

במקביל סירב החייב לשתף פעולה עם הנאמן ולמסור לו מסמכים המעידים על יכולתו הכלכלית, אך לא היסס לטעון במקביל כי אין ביכולתו לעמוד בתשלומים החודשיים ששיעורם נקבע בהסכמתו. התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב המוטלת על חייב בהליכי פשיטת רגל". 5 כב' השופט מינץ ציין במסגרת פש"ר (יר') 977/04 שריקי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים משפטיים, 21.11.10 ) כי: ". . . אי הגשת הדוחות גם נוטעת בלב את הרושם כי החייבת איננה מעוניינת לפרוש בפני הכנ"ר ולפני בית המשפט את מצבה הכלכלי האמיתי מפני שהיא סבורה, ככל הנראה, כי חשיפתו עשויה להזיק לה. . . . גם את הדוחות שהיא הגישה, היא הגישה במקבצים ולא באופן שוטף. בית המשפט בא לקראת החייבת פעם אחר פעם והגיעה השעה לשים קץ להליך זה המתנהל על ידי החייבת בעצלתיים, שלא בתום לב תוך שימוש בלתי פרופורציונאלי במשאבים ציבוריים". 5.10. בהליך פשיטת הרגל הוקנו סמכויות לבעל התפקיד-המנהל המיוחד ולאחר הכרזת החייב, לנאמן, כשעליו לדאוג אמנם למיצוי זכויות הנושים ואולם זאת בצד חובתו לוודא גם את שיקומו של החייב. בעל התפקיד הינו זרועו הארוכה של בית המשפט, אשר הוא זה המבצע בפועל את החקירות והדרישות בדבר הכנסות ונכסי החייב. אמנם סמכות הפיקוח וההכרעה לגבי תכנית הפירעון, הינה בכל מקרה של בית המשפט. יחד עם זאת, כל עוד ממלא בעל התפקיד חובתו ומבצע את החקירות הנדרשות, אין כל מניעה כי בית המשפט יאמץ המלצותיו וההכרעה תתבסס על הנתונים המוצגים בפניו ע"י בעל התפקיד. וראה בע"א 509/00 לוי נ' ברכה עו"ד נאמן בפשיטת רגל לנכסי יצחק בילו, פ"ד נה(4) 410 שם הובהרו תפקידי וסמכויות בעלי התפקיד והובהר כי בית המשפט אינו מעורב באפון ישיר בביצועו של התפקיד של המנהל המיוחד אלא עניינו בבחינת תקינותן וסבירותן של הפעולות המתבצעות על ידי נושא התפקיד.

פסק דין |
25/05/2022 |
מחוזי – נצרת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 8